Compare commits
No commits in common. "master" and "fix-sem-rel" have entirely different histories.
master
...
fix-sem-re
|
|
@ -0,0 +1,26 @@
|
|||
name: Build
|
||||
|
||||
on:
|
||||
push:
|
||||
branches: [master]
|
||||
pull_request:
|
||||
branches: ["*"]
|
||||
|
||||
jobs:
|
||||
build:
|
||||
runs-on: ubuntu-latest
|
||||
|
||||
strategy:
|
||||
matrix:
|
||||
node-version: [14.x, 16.x, 18.x]
|
||||
|
||||
steps:
|
||||
- uses: actions/checkout@v3
|
||||
- name: Use Node.js ${{ matrix.node-version }}
|
||||
uses: actions/setup-node@v3
|
||||
with:
|
||||
node-version: ${{ matrix.node-version }}
|
||||
- run: npm i
|
||||
- run: npm test
|
||||
- run: npm run build
|
||||
- run: .github/workflows/test-build.sh
|
||||
|
|
@ -1,13 +0,0 @@
|
|||
name: Build/Publish
|
||||
|
||||
on:
|
||||
push:
|
||||
branches:
|
||||
- master
|
||||
- develop
|
||||
- develop-*
|
||||
|
||||
jobs:
|
||||
main:
|
||||
uses: lumeweb/github-node-deploy-workflow/.github/workflows/main.yml@master
|
||||
secrets: inherit
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,27 @@
|
|||
name: Release
|
||||
on:
|
||||
push:
|
||||
branches:
|
||||
- master
|
||||
jobs:
|
||||
release:
|
||||
name: Release
|
||||
runs-on: ubuntu-latest
|
||||
steps:
|
||||
- name: Checkout
|
||||
uses: actions/checkout@v3
|
||||
with:
|
||||
fetch-depth: 0
|
||||
- name: Setup Node.js
|
||||
uses: actions/setup-node@v3
|
||||
with:
|
||||
node-version: 18
|
||||
- name: Install dependencies
|
||||
run: npm i
|
||||
- name: Build module
|
||||
run: npm run build
|
||||
- name: Release
|
||||
env:
|
||||
GITHUB_TOKEN: ${{ secrets.GITHUB_TOKEN }}
|
||||
NPM_TOKEN: ${{ secrets.NPM_TOKEN }}
|
||||
run: npx semantic-release
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,21 @@
|
|||
const assert = require('assert');
|
||||
|
||||
const chardet = require(process.cwd());
|
||||
|
||||
assert(typeof chardet.analyse, 'function');
|
||||
assert(typeof chardet.detect, 'function');
|
||||
assert(typeof chardet.detectFile, 'function');
|
||||
assert(typeof chardet.detectFileSync, 'function');
|
||||
|
||||
assert.deepStrictEqual(chardet.analyse(Buffer.from('This is a test')), [
|
||||
{ confidence: 98, name: 'ISO-8859-1', lang: 'en' },
|
||||
{ confidence: 98, name: 'ISO-8859-2', lang: 'hu' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'UTF-8', lang: undefined },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'Shift_JIS', lang: 'ja' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'Big5', lang: 'zh' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'EUC-JP', lang: 'ja' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'EUC-KR', lang: 'ko' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'GB18030', lang: 'zh' },
|
||||
]);
|
||||
|
||||
console.log(' > test-build.js OK');
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,6 @@
|
|||
#!/bin/sh -ex
|
||||
|
||||
export PATH=$PATH:$(npm bin)
|
||||
|
||||
node ./.github/workflows/test-build.js
|
||||
ts-node ./.github/workflows/test-build.ts
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,28 @@
|
|||
import assert from 'assert';
|
||||
|
||||
const main = async () => {
|
||||
const chardet = await import(process.cwd());
|
||||
|
||||
assert(typeof chardet.analyse, 'function');
|
||||
assert(typeof chardet.detect, 'function');
|
||||
assert(typeof chardet.detectFile, 'function');
|
||||
assert(typeof chardet.detectFileSync, 'function');
|
||||
|
||||
assert.deepStrictEqual(chardet.analyse(Buffer.from('This is a test')), [
|
||||
{ confidence: 98, name: 'ISO-8859-1', lang: 'en' },
|
||||
{ confidence: 98, name: 'ISO-8859-2', lang: 'hu' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'UTF-8', lang: undefined },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'Shift_JIS', lang: 'ja' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'Big5', lang: 'zh' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'EUC-JP', lang: 'ja' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'EUC-KR', lang: 'ko' },
|
||||
{ confidence: 10, name: 'GB18030', lang: 'zh' },
|
||||
]);
|
||||
};
|
||||
|
||||
main()
|
||||
.then(() => console.log(' > test-build.ts OK'))
|
||||
.catch((err) => {
|
||||
console.error(err);
|
||||
process.exit(1);
|
||||
});
|
||||
|
|
@ -1,5 +0,0 @@
|
|||
{
|
||||
"preset": [
|
||||
"@lumeweb/node-library-preset"
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
|
|
@ -1,6 +0,0 @@
|
|||
## [1.6.1](https://git.lumeweb.com/LumeWeb/chardet/compare/v1.6.0...v1.6.1) (2023-07-12)
|
||||
|
||||
|
||||
### Bug Fixes
|
||||
|
||||
* update import paths ([cb5f404](https://git.lumeweb.com/LumeWeb/chardet/commit/cb5f4048175da6c6a9f0ee11e3f91efc59b180fa))
|
||||
|
|
@ -1,13 +1,13 @@
|
|||
# chardet
|
||||
|
||||
*Chardet* is a character detection module written in pure JavaScript (TypeScript). Module uses occurrence analysis to determine the most probable encoding.
|
||||
*Chardet* is a character detection module written in pure Javascript (Typescript). Module uses occurrence analysis to determine the most probable encoding.
|
||||
|
||||
- Packed size is only **22 KB**
|
||||
- Works in all environments: Node / Browser / Native
|
||||
- Works on all platforms: Linux / Mac / Windows
|
||||
- No dependencies
|
||||
- No native code / bindings
|
||||
- 100% written in TypeScript
|
||||
- 100% written in Typescript
|
||||
- Extensive code coverage
|
||||
|
||||
## Installation
|
||||
|
|
@ -98,7 +98,7 @@ chardet
|
|||
|
||||
Currently only these encodings are supported.
|
||||
|
||||
## TypeScript?
|
||||
## Typescript?
|
||||
|
||||
Yes. Type definitions are included.
|
||||
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -0,0 +1,9 @@
|
|||
module.exports = {
|
||||
testEnvironment: 'node',
|
||||
testRegex: '.*test.ts$',
|
||||
transform: { '^.+\\.ts?$': 'ts-jest' },
|
||||
moduleFileExtensions: ['ts', 'js', 'json'],
|
||||
rootDir: 'src',
|
||||
collectCoverage: true,
|
||||
coverageDirectory: '<rootDir>/../coverage',
|
||||
};
|
||||
File diff suppressed because it is too large
Load Diff
147
package.json
147
package.json
|
|
@ -1,56 +1,95 @@
|
|||
{
|
||||
"name": "@lumeweb/chardet",
|
||||
"version": "1.6.1",
|
||||
"homepage": "https://github.com/runk/node-chardet",
|
||||
"description": "Character encoding detector",
|
||||
"type": "module",
|
||||
"main": "lib/index.js",
|
||||
"license": "MIT",
|
||||
"repository": {
|
||||
"type": "git",
|
||||
"url": "gitea@git.lumeweb.com:LumeWeb/chardet.git"
|
||||
},
|
||||
"bugs": {
|
||||
"url": "http://github.com/runk/node-chardet/issues"
|
||||
},
|
||||
"author": {
|
||||
"name": "Dmitry Shirokov",
|
||||
"email": "deadrunk@gmail.com"
|
||||
},
|
||||
"contributors": [
|
||||
{
|
||||
"name": "@spikying"
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"name": "@wtgtybhertgeghgtwtg"
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"name": "@suisho"
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"name": "@seangarner"
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"name": "@zevanty"
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"browser": {
|
||||
"./lib/fs/node.js": "./lib/fs/browser.js"
|
||||
},
|
||||
"devDependencies": {
|
||||
"@lumeweb/node-library-preset": "^0.2.7",
|
||||
"presetter": "*"
|
||||
},
|
||||
"readme": "ERROR: No README data found!",
|
||||
"scripts": {
|
||||
"prepare": "presetter bootstrap",
|
||||
"build": "run build",
|
||||
"semantic-release": "semantic-release"
|
||||
},
|
||||
"files": [
|
||||
"lib"
|
||||
],
|
||||
"publishConfig": {
|
||||
"access": "public"
|
||||
}
|
||||
"name": "chardet",
|
||||
"version": "0.0.0-development",
|
||||
"homepage": "https://github.com/runk/node-chardet",
|
||||
"description": "Character encoding detector",
|
||||
"license": "MIT",
|
||||
"repository": {
|
||||
"type": "git",
|
||||
"url": "https://github.com/runk/node-chardet.git"
|
||||
},
|
||||
"bugs": {
|
||||
"mail": "deadrunk@gmail.com",
|
||||
"url": "http://github.com/runk/node-chardet/issues"
|
||||
},
|
||||
"scripts": {
|
||||
"build": "rm -rf lib/* && tsc",
|
||||
"format": "prettier --write ./src/**/*.ts",
|
||||
"format:check": "prettier --list-different ./src/**/*.ts",
|
||||
"test": "jest",
|
||||
"prepublish": "npm run build",
|
||||
"semantic-release": "semantic-release"
|
||||
},
|
||||
"files": [
|
||||
"lib"
|
||||
],
|
||||
"main": "lib/index.js",
|
||||
"typings": "lib/index.d.ts",
|
||||
"engine": {
|
||||
"node": ">=4"
|
||||
},
|
||||
"readmeFilename": "README.md",
|
||||
"directories": {
|
||||
"test": "test"
|
||||
},
|
||||
"devDependencies": {
|
||||
"@types/jest": "^29.0.0",
|
||||
"@types/node": "^18.0.0",
|
||||
"jest": "^29.0.0",
|
||||
"prettier": "^2.7.1",
|
||||
"semantic-release": "^20.0.0",
|
||||
"ts-jest": "^29.0.0",
|
||||
"ts-node": "^10.9.1",
|
||||
"typescript": "^4.8.4"
|
||||
},
|
||||
"keywords": [
|
||||
"encoding",
|
||||
"character",
|
||||
"utf8",
|
||||
"detector",
|
||||
"chardet",
|
||||
"icu",
|
||||
"character detection",
|
||||
"character encoding",
|
||||
"language",
|
||||
"iconv",
|
||||
"iconv-light",
|
||||
"UTF-8",
|
||||
"UTF-16",
|
||||
"UTF-32",
|
||||
"ISO-2022-JP",
|
||||
"ISO-2022-KR",
|
||||
"ISO-2022-CN",
|
||||
"Shift_JIS",
|
||||
"Big5",
|
||||
"EUC-JP",
|
||||
"EUC-KR",
|
||||
"GB18030",
|
||||
"ISO-8859-1",
|
||||
"ISO-8859-2",
|
||||
"ISO-8859-5",
|
||||
"ISO-8859-6",
|
||||
"ISO-8859-7",
|
||||
"ISO-8859-8",
|
||||
"ISO-8859-9",
|
||||
"windows-1250",
|
||||
"windows-1251",
|
||||
"windows-1252",
|
||||
"windows-1253",
|
||||
"windows-1254",
|
||||
"windows-1255",
|
||||
"windows-1256",
|
||||
"KOI8-R"
|
||||
],
|
||||
"author": "Dmitry Shirokov <deadrunk@gmail.com>",
|
||||
"contributors": [
|
||||
"@spikying",
|
||||
"@wtgtybhertgeghgtwtg",
|
||||
"@suisho",
|
||||
"@seangarner",
|
||||
"@zevanty"
|
||||
],
|
||||
"browser": {
|
||||
"./lib/fs/node.js": "./lib/fs/browser.js"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -0,0 +1,13 @@
|
|||
{
|
||||
"extends": ["config:base"],
|
||||
"packageRules": [
|
||||
{
|
||||
"updateTypes": ["minor", "patch", "pin", "digest"],
|
||||
"automerge": true
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
"depTypeList": ["devDependencies"],
|
||||
"automerge": true
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
}
|
||||
|
|
@ -1,21 +0,0 @@
|
|||
import { Context, Recogniser } from './index.js';
|
||||
import match, { Match } from '../match.js';
|
||||
|
||||
export default class Ascii implements Recogniser {
|
||||
name() {
|
||||
return 'ASCII';
|
||||
}
|
||||
|
||||
match(det: Context): Match | null {
|
||||
const input = det.rawInput;
|
||||
|
||||
for (let i = 0; i < det.rawLen; i++) {
|
||||
const b = input[i];
|
||||
if (b < 32 || b > 126) {
|
||||
return match(det, this, 0);
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
|
||||
return match(det, this, 100);
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
|
|
@ -1,4 +1,4 @@
|
|||
import { Match } from '../match.js';
|
||||
import { Match } from '../match';
|
||||
|
||||
export interface Recogniser {
|
||||
match(input: Context): Match | null;
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -0,0 +1,34 @@
|
|||
import * as chardet from '..';
|
||||
import fs from 'fs';
|
||||
import path from 'path';
|
||||
|
||||
describe('ISO-2022', () => {
|
||||
const base = __dirname + '/../test/data/encodings';
|
||||
|
||||
const analyse = (asset: string) =>
|
||||
chardet.analyse(fs.readFileSync(path.join(base, asset))).shift();
|
||||
|
||||
it('should return ISO-2022-JP', () => {
|
||||
expect(analyse('iso2022jp')).toEqual({
|
||||
confidence: 100,
|
||||
lang: 'ja',
|
||||
name: 'ISO-2022-JP',
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return ISO-2022-KR', () => {
|
||||
expect(analyse('iso2022kr')).toEqual({
|
||||
confidence: 100,
|
||||
lang: 'kr',
|
||||
name: 'ISO-2022-KR',
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return ISO-2022-CN', () => {
|
||||
expect(analyse('iso2022cn')).toEqual({
|
||||
confidence: 100,
|
||||
lang: 'zh',
|
||||
name: 'ISO-2022-CN',
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
|
@ -1,5 +1,5 @@
|
|||
import { Context, Recogniser } from './index.js';
|
||||
import match, { Match } from '../match.js';
|
||||
import { Context, Recogniser } from '.';
|
||||
import match, { Match } from '../match';
|
||||
|
||||
/**
|
||||
* This is a superclass for the individual detectors for
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -0,0 +1,25 @@
|
|||
import * as chardet from '..';
|
||||
|
||||
describe('Multibyte Character Sets', () => {
|
||||
const base = __dirname + '/../test/data/encodings';
|
||||
|
||||
it('should return Shift_JIS', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/shiftjis')).toBe('Shift_JIS');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return GB18030', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/gb18030')).toBe('GB18030');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return Big5', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/big5')).toBe('Big5');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return EUC-JP', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/euc_jp')).toBe('EUC-JP');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return EUC-KR', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/euc_kr')).toBe('EUC-KR');
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
|
@ -1,5 +1,5 @@
|
|||
import { Context, Recogniser } from './index.js';
|
||||
import match, { Match } from '../match.js';
|
||||
import { Context, Recogniser } from '.';
|
||||
import match, { Match } from '../match';
|
||||
|
||||
/**
|
||||
* Binary search implementation (recursive)
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -0,0 +1,76 @@
|
|||
import * as chardet from '..';
|
||||
|
||||
describe('Singlebyte Character Sets', () => {
|
||||
const base = __dirname + '/../test/data/encodings';
|
||||
|
||||
it('should return ISO-8859-1 (English)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/iso88591_en')).toBe('ISO-8859-1');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return ISO-8859-2 (Czech)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/iso88592_cs')).toBe('ISO-8859-2');
|
||||
});
|
||||
|
||||
test.todo('should return ISO-8859-3');
|
||||
test.todo('should return ISO-8859-4');
|
||||
|
||||
it('should return ISO-8859-5 (Russian)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/iso88595_ru')).toBe('ISO-8859-5');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return ISO-8859-6 (Arabic)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/iso88596_ar')).toBe('ISO-8859-6');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return ISO-8859-7 (Greek)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/iso88597_el')).toBe('ISO-8859-7');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return ISO-8859-8 (Hebrew)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/iso88598_he')).toBe('ISO-8859-8');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return ISO-8859-9 (Turkish)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/iso88599_tr')).toBe('ISO-8859-9');
|
||||
});
|
||||
|
||||
test.todo('should return ISO-8859-10');
|
||||
test.todo('should return ISO-8859-11');
|
||||
// iso-8859-12 is abandoned
|
||||
test.todo('should return ISO-8859-13');
|
||||
test.todo('should return ISO-8859-14');
|
||||
test.todo('should return ISO-8859-15');
|
||||
test.todo('should return ISO-8859-16');
|
||||
|
||||
it('should return windows-1250 (Czech)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/windows_1250')).toBe('windows-1250');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return windows-1251 (Russian)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/windows_1251')).toBe('windows-1251');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return windows-1252 (English)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/windows_1252')).toBe('windows-1252');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return windows-1253 (Greek)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/windows_1253')).toBe('windows-1253');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return windows-1254 (Turkish)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/windows_1254')).toBe('windows-1254');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return windows-1255 (Hebrew)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/windows_1255')).toBe('windows-1255');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return windows-1256 (Arabic)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/windows_1256')).toBe('windows-1256');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return KOI8-R (Russian)', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/koi8r')).toBe('KOI8-R');
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
|
@ -1,5 +1,5 @@
|
|||
import { Context, Recogniser } from '../encoding/index.js';
|
||||
import match, { Match } from '../match.js';
|
||||
import { Context, Recogniser } from '../encoding/index';
|
||||
import match, { Match } from '../match';
|
||||
|
||||
/**
|
||||
* This class recognizes single-byte encodings. Because the encoding scheme is so
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -0,0 +1,21 @@
|
|||
import * as chardet from '..';
|
||||
|
||||
describe('Unicode', () => {
|
||||
const base = __dirname + '/../test/data/encodings';
|
||||
|
||||
it('should return UTF-16LE', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/utf16le')).toBe('UTF-16LE');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return UTF-16BE', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/utf16be')).toBe('UTF-16BE');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return UTF-32LE', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/utf32le')).toBe('UTF-32LE');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should return UTF-32BE', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(base + '/utf32be')).toBe('UTF-32BE');
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
|
@ -1,5 +1,5 @@
|
|||
import { Context, Recogniser } from './index.js';
|
||||
import match, { Match } from '../match.js';
|
||||
import { Context, Recogniser } from '.';
|
||||
import match, { Match } from '../match';
|
||||
|
||||
/**
|
||||
* This class matches UTF-16 and UTF-32, both big- and little-endian. The
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -0,0 +1,9 @@
|
|||
import * as chardet from '..';
|
||||
|
||||
describe('UTF-8', () => {
|
||||
it('should return UTF-8', () => {
|
||||
expect(
|
||||
chardet.detectFileSync(__dirname + '/../test/data/encodings/utf8')
|
||||
).toBe('UTF-8');
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
|
@ -1,5 +1,5 @@
|
|||
import { Context, Recogniser } from './index.js';
|
||||
import match, { Match } from '../match.js';
|
||||
import { Context, Recogniser } from '.';
|
||||
import match, { Match } from '../match';
|
||||
|
||||
export default class Utf8 implements Recogniser {
|
||||
name() {
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -0,0 +1,70 @@
|
|||
import * as chardet from '.';
|
||||
import defaultChardet from '.';
|
||||
import fs from 'fs';
|
||||
|
||||
describe('chardet', () => {
|
||||
|
||||
const path = __dirname + '/test/data/encodings/utf8';
|
||||
const expectedEncodingsFromPath = [
|
||||
{ 'confidence': 100, 'name': 'UTF-8', 'lang': undefined },
|
||||
{ 'confidence': 32, 'name': 'windows-1252', 'lang': 'fr' },
|
||||
{ 'confidence': 19, 'name': 'KOI8-R', 'lang': 'ru' },
|
||||
{ 'confidence': 10, 'name': 'Big5', 'lang': 'zh' },
|
||||
{ 'confidence': 10, 'name': 'GB18030', 'lang': 'zh' }, // Mandarin
|
||||
{ 'confidence': 10, 'name': 'windows-1253', 'lang': 'el' }, // Greek
|
||||
{ 'confidence': 6, 'name': 'windows-1250', 'lang': 'pl' },
|
||||
{ 'confidence': 4, 'name': 'windows-1254', 'lang': 'tr' },
|
||||
{ 'confidence': 2, 'name': 'windows-1251', 'lang': 'ru' },
|
||||
];
|
||||
|
||||
it('has both named and default exports', () => {
|
||||
expect(defaultChardet.analyse).toBe(chardet.analyse);
|
||||
expect(defaultChardet.detect).toBe(chardet.detect);
|
||||
expect(defaultChardet.detectFile).toBe(chardet.detectFile);
|
||||
expect(defaultChardet.detectFileSync).toBe(chardet.detectFileSync);
|
||||
});
|
||||
|
||||
describe('#detect', () => {
|
||||
it('should detect encoding', () => {
|
||||
expect(chardet.detect(fs.readFileSync(path))).toBe('UTF-8');
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
||||
describe('#detectFile', () => {
|
||||
it('should detect encoding', async () => {
|
||||
const res = await chardet.detectFile(path);
|
||||
expect(res).toBe('UTF-8');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should detect encoding with smaller sample size', async () => {
|
||||
const res = await chardet.detectFile(path, { sampleSize: 32 });
|
||||
expect(res).toBe('UTF-8');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should detect encoding with smaller sample size and offset', async () => {
|
||||
const res = await chardet.detectFile(path, { sampleSize: 32, offset: 64 });
|
||||
expect(res).toBe('UTF-8');
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
||||
describe('#detectFileSync', () => {
|
||||
it('should detect encoding', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(path)).toBe('UTF-8');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should detect encoding with smaller sample size', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(path, { sampleSize: 32 })).toBe('UTF-8');
|
||||
});
|
||||
|
||||
it('should detect encoding with smaller sample size and offset', () => {
|
||||
expect(chardet.detectFileSync(path, { sampleSize: 32, offset: 64 })).toBe('UTF-8');
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
|
||||
describe('#analyse', () => {
|
||||
it('should return a list of encodings, sorted by confidence level in decending order', () => {
|
||||
const matches = chardet.analyse(fs.readFileSync(path));
|
||||
expect(matches).toEqual(expectedEncodingsFromPath);
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
});
|
||||
38
src/index.ts
38
src/index.ts
|
|
@ -1,21 +1,20 @@
|
|||
import { Match } from './match.js';
|
||||
import { Recogniser, Context } from './encoding/index.js';
|
||||
import { Match } from './match';
|
||||
import { Recogniser, Context } from './encoding';
|
||||
|
||||
import loadFs from './fs/node.js';
|
||||
import loadFs from './fs/node';
|
||||
|
||||
import Ascii from './encoding/ascii.js';
|
||||
import Utf8 from './encoding/utf8.js';
|
||||
import * as unicode from './encoding/unicode.js';
|
||||
import * as mbcs from './encoding/mbcs.js';
|
||||
import * as sbcs from './encoding/sbcs.js';
|
||||
import * as iso2022 from './encoding/iso2022.js';
|
||||
import Utf8 from './encoding/utf8';
|
||||
import * as unicode from './encoding/unicode';
|
||||
import * as mbcs from './encoding/mbcs';
|
||||
import * as sbcs from './encoding/sbcs';
|
||||
import * as iso2022 from './encoding/iso2022';
|
||||
|
||||
interface FullOptions {
|
||||
sampleSize: number;
|
||||
offset: number;
|
||||
sampleSize: number,
|
||||
offset: number
|
||||
}
|
||||
|
||||
export type Options = Partial<FullOptions>;
|
||||
export type Options = Partial<FullOptions>
|
||||
|
||||
const recognisers: Recogniser[] = [
|
||||
new Utf8(),
|
||||
|
|
@ -41,7 +40,6 @@ const recognisers: Recogniser[] = [
|
|||
new sbcs.windows_1251(),
|
||||
new sbcs.windows_1256(),
|
||||
new sbcs.KOI8_R(),
|
||||
new Ascii(),
|
||||
];
|
||||
|
||||
export type AnalyseResult = Match[];
|
||||
|
|
@ -54,7 +52,7 @@ export const detect = (buffer: Uint8Array): string | null => {
|
|||
|
||||
export const analyse = (buffer: Uint8Array): AnalyseResult => {
|
||||
// Tally up the byte occurrence statistics.
|
||||
const byteStats: number[] = [];
|
||||
const byteStats = [];
|
||||
for (let i = 0; i < 256; i++) byteStats[i] = 0;
|
||||
|
||||
for (let i = buffer.length - 1; i >= 0; i--) byteStats[buffer[i] & 0x00ff]++;
|
||||
|
|
@ -88,12 +86,9 @@ export const analyse = (buffer: Uint8Array): AnalyseResult => {
|
|||
});
|
||||
|
||||
return matches as Match[];
|
||||
};
|
||||
}
|
||||
|
||||
export const detectFile = (
|
||||
filepath: string,
|
||||
opts: Options = {}
|
||||
): Promise<DetectResult> =>
|
||||
export const detectFile = (filepath: string, opts: Options = {}): Promise<DetectResult> =>
|
||||
new Promise((resolve, reject) => {
|
||||
let fd: any;
|
||||
const fs = loadFs();
|
||||
|
|
@ -123,10 +118,7 @@ export const detectFile = (
|
|||
fs.readFile(filepath, handler);
|
||||
});
|
||||
|
||||
export const detectFileSync = (
|
||||
filepath: string,
|
||||
opts: Options = {}
|
||||
): DetectResult => {
|
||||
export const detectFileSync = (filepath: string, opts: Options = {}): DetectResult => {
|
||||
const fs = loadFs();
|
||||
|
||||
if (opts && opts.sampleSize) {
|
||||
|
|
|
|||
|
|
@ -1,4 +1,4 @@
|
|||
import { Context, Recogniser } from './encoding/index.js';
|
||||
import { Context, Recogniser } from "./encoding";
|
||||
|
||||
export interface Match {
|
||||
confidence: number;
|
||||
|
|
|
|||
Binary file not shown.
|
|
@ -0,0 +1,2 @@
|
|||
政府資訊科技總監辦公室和平等機會委員會合辦無障礙網頁嘉許計劃，希望透過表彰採用無障礙網頁設計的網站，推動更多企業和機構在其網站採用無障礙網頁設計，讓社會各階層包括殘疾人士更方便地獲取網上資訊和使用網上服務。無障礙網頁嘉許計劃頒獎典禮將於2013年4月15日舉行，為首次舉辦的「國際IT匯」的精彩活動之一。有關詳情，請瀏覽這裡。
|
||||
政府一向致力推動長者在生活上更廣泛應用資訊科技。政府資訊科技總監辦公室已開展一項全港性嘉許計劃「智醒長者嘉許計劃」，表揚在日常生活中積極使用資訊及通訊科技的長者，以鼓勵他們繼續使用資訊及通訊科技。嘉許計劃設有金、銀、銅獎，長者於特定期間完成指定要求，可獲頒贈嘉許證書及獎牌。有關詳情，請瀏覽這裡。
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,10 @@
|
|||
英語は他の多くのヨーロッパ言語が持っている名詞の格変化や動詞の人称変化のほとんどを失ったため、文中の格関係（誰が誰に何をどうするか）を語順に依存しており、したがって語順が固定的であり「文型」がはっきりしている。
|
||||
日本の英語教育ではC・T・オニオンズの提唱した5文型という考え方が英語の基本文型として広く使われている（実際には、5つの文型ではうまく説明できない文も存在するとし、5文型を強調しすぎることが却って学習の妨げになる、という主張も珍しくない）。
|
||||
5文型は、英文の中心をなす主語述語部分において、前置詞無しに語を並べただけで文ができあがっている物を分類したものと言える。そこで使われている語は主語としての名詞、存在を言う述語としてのbe動詞、作用を言う述語としての一般動詞、主語の性質や状態を言う形容詞、一般動詞の目的語になる名詞、その目的語に対する内容的な述語になる動詞の原形や名詞や形容詞である。このように5文型は主語と動詞と、前置詞無しで並ぶ名詞とその名詞に対して内容的な述語として並ぶ単純な形という限られた部分において、並んだ語の種類によって分類し5つの形にまとめた物と言える。ここには文の大基本である主語と述語に含まれている意味への考察がなされていない。そのため意味に基づいて言葉を使用しようとしている学習者にはかえって妨げとなっているのである。
|
||||
これまでは下記の文型が主要かつ重要なものであるとして扱われてきた。英文の構造の分類法としての5文型は日本以外の国ではあまり一般的ではないが、動詞の語法を説明する上では、「基本5文型」をベースとした動詞型の分類が世界的に受け入れられていて、ジーニアス英和辞典、Oxford Advanced Leaner's Dictionary 等の多くの権威ある辞書において積極的に採用されている。
|
||||
通常、進行形の文は第2文型とは見なさず、動詞部分を三単現など主語に合わせた形にして文型を考える。また完了形も同様である。また受動態の文も5文型に当てはまらない。群動詞を含む文は群動詞全体を1つの動詞と考えることが多い。また、群動詞は助動詞と本動詞が融合したものであるので、特別な形の助動詞として扱えばよい。 そもそも5文型は助動詞を除去した主語と述語の部分において語の並びだけによって分類した物なのである。
|
||||
ランドルフ・クァークは付加語A (Adverbial) を加えた考え方を提唱している。付加語Aは修飾語Mとは異なり省略することができない。この考えでは従来の5文型にSVAとSVOAという文型が加わる。また第2文型のうちVがbe動詞の場合を特別に扱う考えもある（つまりS be C）。また A・S・ホーンビーは第3文型、第4文型、第5文型のOやCが不定詞や分詞や動名詞やthat節の場合などで細かく分類した文型を提唱している。
|
||||
|
||||
ゲルマン系の単語のほかに、ラテン系の単語も混入しているが、これは、ノルマン・コンクエスト以降、フランスから来た貴族階級がロマンス諸語のオイル語系のノルマン語を話していたことの影響である（時期的には 11世紀以降で、中英語）。英語の名詞に性や格がほぼ消滅して、語尾変化もほかのヨーロッパ語と比べてとても少ないのはこのノルマン・コンクエストによってである。それ以前は複雑であったイギリスの言語が、イギリスの貴族階級や聖職者や教師がノルマン人になり英語を話さなくなった結果、庶民の間で簡単に話せるように簡素化されていった。それとともに貴族階級やジェントリーがフランス語にも近いノルマン語を話し、聖職者がラテン語を話すようになりその結果として多くのラテン語やフランス語も借用されることになった。
|
||||
|
||||
カナダは元英領植民地であった地域だが、その英領植民地にそれ以前はヌーベルフランスであり、今でもフランス語が使われ続けているケベック州があることから、カナダ全体の公用語として英語とフランス語の両方が制定されており、連邦政府のサイトや企業の商品説明などは全て英仏両言語で行われている。旧英領の国としては、全人口の内、英語を母語とする人の割合は58%と低く、フランス語が22%を占める。これは、移民が非常に多いため第二言語として英語を使用している人口が非常に多いからである。また、アメリカ合衆国が隣に位置していることから、旧英領であるとはいえ、オーストラリアやインドなどほかの旧英領植民地とは違い、比べるとカナダの英語はイギリス英語よりもアメリカ英語に近いが、単語の綴りとしてはイギリス英語式を採用することが多い。ケベック州ではフランス語が公用語であることから、英語を母語とせず英語運用能力が高くない人も少なくないが、ケベック州とニューブランズウィック州、オンタリオ州以外ではほとんどフランス語が使われないこともあり、カナダ英語におけるフランス語の影響は皆無に近い。
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,13 @@
|
|||
기본적으로 컴퓨터는 숫자만 처리합니다. 글자나 다른 문자에도 숫자를 지정하여 저장합니다. 유니코드가 개발되기 전에는 이러한 숫자를 지정하기 위해 수백 가지의 다른 기호화 시스템을 사용했습니다. 단일 기호화 방법으로는 모든 문자를 포함할 수 없었습니다. 예를 들어 유럽 연합에서만 보더라도 모든 각 나라별 언어를 처리하려면 여러 개의 다른 기호화 방법이 필요합니다. 영어와 같은 단일 언어의 경우도 공통적으로 사용되는 모든 글자, 문장 부호 및 테크니컬 기호에 맞는 단일 기호화 방법을 갖고 있지 못하였습니다.
|
||||
|
||||
이러한 기호화 시스템은 또한 다른 기호화 시스템과 충돌합니다. 즉 두 가지 기호화 방법이 두 개의 다른 문자에 대해 같은 번호를 사용하거나 같은 문자에 대해 다른 번호를 사용할 수 있습니다. 주어진 모든 컴퓨터(특히 서버)는 서로 다른 여러 가지 기호화 방법을 지원해야 합니다. 그러나, 데이터를 서로 다른 기호화 방법이나 플랫폼 간에 전달할 때마다 그 데이터는 항상 손상의 위험을 겪게 됩니다.
|
||||
유니코드로 모든 것을 해결할 수 있습니다!
|
||||
|
||||
유니코드는 사용 중인 플랫폼, 프로그램, 언어에 관계없이 문자마다 고유한 숫자를 제공합니다. 유니코드 표준은 Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys 및 기타 여러 회사와 같은 업계 선두주자에 의해 채택되었습니다. 유니코드는 XML, Java, ECMAScript(JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML 등과 같이 현재 널리 사용되는 표준에서 필요하며 이는 ISO/IEC 10646을 구현하는 공식적인 방법입니다. 이는 많은 운영 체제, 요즘 사용되는 모든 브라우저 및 기타 많은 제품에서 지원됩니다. 유니코드 표준의 부상과 이를 지원하는 도구의 가용성은 최근 전 세계에 불고 있는 기술 경향에서 가장 중요한 부분을 차지하고 있습니다.
|
||||
|
||||
유니코드를 클라이언트-서버 또는 다중-연결 응용 프로그램과 웹 사이트에 통합하면 레거시 문자 세트 사용에 있어서 상당한 비용 절감 효과가 나타납니다. 유니코드를 통해 리엔지니어링 없이 다중 플랫폼, 언어 및 국가 간에 단일 소프트웨어 플랫폼 또는 단일 웹 사이트를 목표로 삼을 수 있습니다. 이를 사용하면 데이터를 손상 없이 여러 시스템을 통해 전송할 수 있습니다.
|
||||
유니코드 콘소시엄에 대해
|
||||
|
||||
유니코드 콘소시엄은 비영리 조직으로서 현대 소프트웨어 제품과 표준에서 텍스트의 표현을 지정하는 유니코드 표준의 사용을 개발하고 확장하며 장려하기 위해 세워졌습니다. 콘소시엄 멤버쉽은 컴퓨터와 정보 처리 산업에 종사하고 있는 광범위한 회사 및 조직의 범위를 나타냅니다. 콘소시엄의 재정은 전적으로 회비에 의해 충당됩니다. 유니코드 컨소시엄에서의 멤버쉽은 전 세계 어느 곳에서나 유니코드 표준을 지원하고 그 확장과 구현을 지원하고자하는 조직과 개인에게 개방되어 있습니다.
|
||||
|
||||
더 자세한 내용은 용어집, 예제 유니코드 사용 가능 제품, 기술 정보 및 기타 유용한 정보를 참조하십시오.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,13 @@
|
|||
基本上，计算机只是处理数字。它们指定一个数字，来储存字母或其他字符。在创造Unicode之前，有数百种指定这些数字的编码系统。没有一个编码可以包含足够的字符：例如，单单欧州共同体就需要好几种不同的编码来包括所有的语言。即使是单一种语言，例如英语，也没有哪一个编码可以适用于所有的字母，标点符号，和常用的技术符号。
|
||||
|
||||
这些编码系统也会互相冲突。也就是说，两种编码可能使用相同的数字代表两个不同的字符，或使用不同的数字代表相同的字符。任何一台特定的计算机(特别是服务器)都需要支持许多不同的编码，但是，不论什么时候数据通过不同的编码或平台之间，那些数据总会有损坏的危险。
|
||||
Unicode正在改变所有这一切！
|
||||
|
||||
Unicode给每个字符提供了一个唯一的数字，不论是什么平台，不论是什么程序，不论什么语言。Unicode标准已经被这些工业界的领导们所采用，例如：Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys和其它许多公司。最新的标准都需要Unicode，例如XML, Java, ECMAScript (JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML等等，并且，Unicode是实现ISO/IEC 10646的正规方式。许多操作系统，所有最新的浏览器和许多其他产品都支持它。Unicode标准的出现和支持它工具的存在，是近来全球软件技术最重要的发展趋势。
|
||||
|
||||
将Unicode与客户服务器或多层应用程序和网站结合，比使用传统字符集节省费用。Unicode使单一软件产品或单一网站能够贯穿多个平台，语言和国家，而不需要重建。它可将数据传输到许多不同的系统，而无损坏。
|
||||
关于Unicode学术学会
|
||||
|
||||
Unicode学术学会是一个非盈利的组织，是为发展，扩展和推广使用Unicode标准而建立的，Unicode学术学会设立了现代软件产品和标准文本的表示法。学术学会的会员代表了广泛领域的计算机和资讯工业的公司和组织。学术学会只由会员提供资金。Unicode学术学会的会员资格开放给世界上任何支持Unicode标准和希望协助其扩展和执行的组织及个人。
|
||||
|
||||
欲知更多信息，请参阅术语词汇表，Unicode产品样本，技术简介和参考资料。
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,13 @@
|
|||
$)A;y1>IO#,<FKc;zV;JG4&@mJ}WV!#K|CGV86(R;8vJ}WV#,@44"4fWVD8;rFdK{WV7{!#TZ44TlUnicodeV.G0#,SPJ}0YVVV86(UbP)J}WV5D1`BkO5M3!#C;SPR;8v1`Bk?IRT0|:,Wc9;5DWV7{#:@}Hg#,5%5%E7V]92M,Le>MPhR*:C<8VV2;M,5D1`Bk@40|@(KySP5DSoQT!#<4J9JG5%R;VVSoQT#,@}HgS"So#,R2C;SPDDR;8v1`Bk?IRTJJSCSZKySP5DWVD8#,1j5c7{:E#,:M3#SC5D<<Ju7{:E!#
|
||||
|
||||
$)AUbP)1`BkO5M3R2;a;%O`3eM;!#R2>MJGK5#,A=VV1`Bk?ID\J9SCO`M,5DJ}WV4z1mA=8v2;M,5DWV7{#,;rJ9SC2;M,5DJ}WV4z1mO`M,5DWV7{!#HN:NR;L(LX6(5D<FKc;z(LX1pJG7~NqFw)6<PhR*V'3VPm6`2;M,5D1`Bk#,5+JG#,2;B[J2C4J1:rJ}>]M(9}2;M,5D1`Bk;rF=L(V.<d#,DGP)J}>]W\;aSPKp;55DN#OU!#
|
||||
Unicode$)AU}TZ8D1dKySPUbR;GP#!
|
||||
|
||||
Unicode$)A8xC?8vWV7{La9)AKR;8vN(R;5DJ}WV#,2;B[JGJ2C4F=L(#,2;B[JGJ2C43LPr#,2;B[J2C4SoQT!#Unicode1jW<RQ>-1;UbP)9$R5=g5DAl5<CGKy2ISC#,@}Hg#:Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys:MFdK|Pm6`9+K>!#WnPB5D1jW<6<PhR*Unicode#,@}HgXML, Java, ECMAScript (JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML5H5H#,2"GR#,UnicodeJGJ5OVISO/IEC 106465DU}9f7=J=!#Pm6`2YWwO5M3#,KySPWnPB5Dd/@@Fw:MPm6`FdK{2zF76<V'3VK|!#Unicode1jW<5D3vOV:MV'3VK|9$>_5D4fTZ#,JG=|@4H+GrHm<~<<JuWnVXR*5D7"U9GwJF!#
|
||||
|
||||
$)A=+UnicodeSk?M;'7~NqFw;r6`2cS&SC3LPr:MMxU>=a:O#,1HJ9SC4+M3WV7{</=ZJ!7QSC!#UnicodeJ95%R;Hm<~2zF7;r5%R;MxU>D\9;9a4)6`8vF=L(#,SoQT:M9z<R#,6x2;PhR*VX=(!#K|?I=+J}>]4+Jd5=Pm6`2;M,5DO5M3#,6xN^Kp;5!#
|
||||
$)A9XSZUnicodeQ'JuQ';a
|
||||
|
||||
Unicode$)AQ'JuQ';aJGR;8v7GS/@{5DWiV/#,JGN*7"U9#,@)U9:MMF9cJ9SCUnicode1jW<6x=(A"5D#,UnicodeQ'JuQ';aIhA"AKOV4zHm<~2zF7:M1jW<ND1>5D1mJ>7(!#Q'JuQ';a5D;aT14z1mAK9c7:AlSr5D<FKc;z:MWJQ69$R55D9+K>:MWiV/!#Q'JuQ';aV;SI;aT1La9)WJ=p!#UnicodeQ'JuQ';a5D;aT1WJ8q?*7E8xJ@=gIOHN:NV'3VUnicode1jW<:MO#M{P-VzFd@)U9:MV4PP5DWiV/<08vHK!#
|
||||
|
||||
$)AS{V*8|6`PEO"#,Gk2NTDJuSo4J;c1m#,Unicode2zF7Qy1>#,<<Ju<r=i:M2N?<WJAO!#
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,13 @@
|
|||
$B%3%s%T%e!<%?!<$O!"K\<AE*$K$O?t;z$7$+07$&$3$H$,$G$-$^$;$s!#%3%s%T%e!<%?!<$O!"J8;z$d5-9f$J$I$N$=$l$>$l$KHV9f$r3d$j?6$k$3$H$K$h$C$F07$($k$h$&$K$7$^$9!#%f%K%3!<%I$,=PMh$k$^$G$O!"$3$l$i$NHV9f$r3d$j?6$k;EAH$_$,2?I4<oN`$bB8:_$7$^$7$?!#$I$N0l$D$r$H$C$F$b!"==J,$JJ8;z$r4^$s$G$O$$$^$;$s$G$7$?!#Nc$($P!"2$=#O"9g0l$D$r8+$F$b!"$=$N$9$Y$F$N8@8l$r%+%P!<$9$k$?$a$K$O!"$$$/$D$+$N0[$J$kId9f2=$N;EAH$_$,I,MW$G$7$?!#1Q8l$N$h$&$J0l$D$N8@8l$K8B$C$F$b!"0l$D$@$1$NId9f2=$N;EAH$_$G$O!"0lHLE*$K;H$o$l$k$9$Y$F$NJ8;z!"6gFIE@!"5;=QE*$J5-9f$J$I$r07$&$K$OIT==J,$G$7$?!#(B
|
||||
|
||||
$B$3$l$i$NId9f2=$N;EAH$_$O!"Aj8_$KL7=b$9$k$b$N$G$b$"$j$^$7$?!#Fs$D$N0[$J$kId9f2=$N;EAH$_$,!"Fs$D$N0[$J$kJ8;z$KF10l$NHV9f$rIU$1$k$3$H$b$G$-$k$7!"F1$8J8;z$K0[$J$kHV9f$rIU$1$k$3$H$b$G$-$k$N$G$9!#$I$N$h$&$J%3%s%T%e!<%?!<$b!JFC$K%5!<%P!<$O!KB?$/$N0[$J$C$?Id9f2=$N;EAH$_$r%5%]!<%H$9$kI,MW$,$"$j$^$9!#$?$H$(%G!<%?$,0[$J$kId9f2=$N;EAH$_$d%W%i%C%H%U%)!<%`$rDL2a$7$F$b!"$$$D$I$3$G%G!<%?$,Mp$l$k$+J,$+$i$J$$4m81$rKA$9$3$H$N$J$k$N$G$9!#(B
|
||||
$B%f%K%3!<%I$O$9$Y$F$rJQ$($^$9(B
|
||||
|
||||
$B%f%K%3!<%I$O!"%W%i%C%H%U%)!<%`$K78$o$i$:!"%W%m%0%i%`$K78$o$i$:!"8@8l$K78$o$i$:!"$9$Y$F$NJ8;z$KFHN)$7$?HV9f$rM?$($^$9!#%f%K%3!<%II8=`$O!"%"%C%W%k!"%R%e!<%l%C%H%Q%C%+!<%I!"(BIBM$B!"%8%c%9%H%7%9%F%`!"%^%$%/%m%=%U%H!"%*%i%/%k!"(BSAP$B!"%5%s!"%5%$%Y!<%9$J$I$N;:6H3&$N<gF3E*4k6H$HB>$NB?$/$N4k6H$K:NMQ$5$l$F$$$^$9!#%f%K%3!<%I$O!"(BXML$B!"(BJava$B!"(BECMAScript(JavaScript)$B!"(BLDAP$B!"(BCORBA 3.0$B$J$I$N:G@hC<$NI8=`$NA0Ds$H$J$C$F$*$j!"%f%K%3!<%I$r<BAu$9$l$P!"(BISO/IEC 10646$B$KE,9g$9$k$3$H$K$J$j$^$9!#%f%K%3!<%I$O!"B?$/$N%*%Z%l!<%F%#%s%0%7%9%F%`$H$9$Y$F$N:G?7$N%V%i%&%6!<$HB>$NB?$/$N@=IJ$G%5%]!<%H$5$l$F$$$^$9!#%f%K%3!<%II8=`$N=P8=$H%f%K%3!<%I$r%5%]!<%H$9$k%D!<%kN`$O!":r:#82Cx$K$J$C$F$$$k%=%U%H%&%(%"5;=Q$N%0%m!<%P%k2=$NN.$l$KBP$7$F!"FC$KLr$KN)$C$F$$$^$9!#(B
|
||||
|
||||
$B%f%K%3!<%I$r%/%i%$%"%s%H%5!<%P!<7?$N%"%W%j%1!<%7%g%s$d!"B?AX9=B$$r;}$D%"%W%j%1!<%7%g%s!"%&%'%V%5%$%H$J$I$K$KAH$_9~$`$3$H$G!"=>Mh$NJ8;z%3!<%I%;%C%H$rMQ$$$k$h$j$bL@$i$+$J%3%9%H:o8:$,2DG=$G$9!#%f%K%3!<%I$O!"C10l$N%=%U%H%&%(%"@=IJ!"C10l$N%&%'%V%5%$%H$K!"2?$i<j$r2C$($k$3$H$J$/!"J#?t$N%W%i%C%H%U%)!<%`!"J#?t$N8@8l!"J#?t$N9q$r%+%P!<$9$k$3$H$,=PMh$k$N$G$9!#%f%K%3!<%I$O!"%G!<%?$,B?$/$N0[$J$k%7%9%F%`$N4V$r!"2?$NMp$l$b$J$7$KE>Aw$9$k$3$H$r2DG=$H$9$k$N$G$9!#(B
|
||||
$B%f%K%3!<%I%3%s%=!<%7%"%`$K$D$$$F(B
|
||||
|
||||
$B%f%K%3!<%I%3%s%=!<%7%"%`$O!":G?7$N%=%U%H%&%(%"@=IJ$HI8=`$K$*$$$F%F%-%9%H$rI=8=$9$k$3$H$r0UL#$9$k!H%f%K%3!<%II8=`!I$N9=C[!"H/E8!"Ia5Z!"MxMQB%?J$rL\E*$H$7$F@_N)$5$l$?Hs1DMxAH?%$G$9!#F1%3%s%=!<%7%"%`$N2q0w$O!"%3%s%T%e!<%?!<$H>pJs=hM}$K78$o$k9-HF$J4k6H$dAH?%$+$i9=@.$5$l$F$$$^$9!#F1%3%s%=!<%7%"%`$O!":b@/E*$K$O!"=c?h$K2qHq$N$_$K$h$C$F1?1D$5$l$F$$$^$9!#%f%K%3!<%II8=`$r;Y;}$7!"$=$N3HD%$H<BAu$r;Y1g$9$k@$3&Cf$NAH?%$d8D?M$O!"$@$l$b$,%f%K%3!<%I%3%s%=!<%7%"%`$N2q0w$J$k$3$H$,$G$-$^$9!#(B
|
||||
|
||||
$B$h$j>\$7$$$3$H$r$*CN$j$K$J$j$?$$J}$O!"(BGlossary, Unicode-Enabled Products, Technical Introduction $B$*$h$S(B Useful Resources$B$r$4;2>H$/$@$5$$!#(B
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,13 @@
|
|||
$)C1b:;@{@87N DDG;EM4B <}@Z88 C38.GU4O4Y. 1[@Z3* 4Y8% 9.@Z?!55 <}@Z8& AvA$GO?) @z@eGU4O4Y. @/4ODZ5e0! 039_5G1b @|?!4B @L7/GQ <}@Z8& AvA$GO1b @'GX <v9i 0!Av@G 4Y8% 1bH#H- =C=:E[@; ;g?kG_=@4O4Y. 4\@O 1bH#H- 9f9}@87N4B 8p5g 9.@Z8& FwGTGR <v >x>z=@4O4Y. ?98& 5i>n @/74 ?,GU?!<-88 :84u6s55 8p5g 0" 3*6s:0 >p>n8& C38.GO7A8i ?)7/ 03@G 4Y8% 1bH#H- 9f9}@L GJ?dGU4O4Y. ?5>n?M 00@: 4\@O >p>n@G 0f?l55 0xEk@{@87N ;g?k5G4B 8p5g 1[@Z, 9.@e :NH# 9W EWE)4ODC 1bH#?! 8B4B 4\@O 1bH#H- 9f9}@; 0.0m @VAv 8xGO?4=@4O4Y.
|
||||
|
||||
$)C@L7/GQ 1bH#H- =C=:E[@: 6GGQ 4Y8% 1bH#H- =C=:E[0z Cf59GU4O4Y. Ao 5N 0!Av 1bH#H- 9f9}@L 5N 03@G 4Y8% 9.@Z?! 4kGX 00@: 9xH#8& ;g?kGO0E3* 00@: 9.@Z?! 4kGX 4Y8% 9xH#8& ;g?kGR <v @V=@4O4Y. AV>nAx 8p5g DDG;EM(F/Hw <-9v)4B <-7N 4Y8% ?)7/ 0!Av 1bH#H- 9f9}@; Av?xGX>_ GU4O4Y. 1W7/3*, 5%@LEM8& <-7N 4Y8% 1bH#H- 9f9}@L3* GC7'F{ 0#?! @|4^GR 6'864Y 1W 5%@LEM4B GW;s <U;s@G @'Gh@; 0^0T 5K4O4Y.
|
||||
$)C@/4ODZ5e7N 8p5g 0M@; GX0aGR <v @V=@4O4Y!
|
||||
|
||||
$)C@/4ODZ5e4B ;g?k A_@N GC7'F{, GA7N1W7%, >p>n?! 0|0h>x@L 9.@Z864Y 0m@/GQ <}@Z8& A&0xGU4O4Y. @/4ODZ5e G%AX@: Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys 9W 1bE8 ?)7/ H8;g?M 00@: >w0h <15NAV@Z?! @GGX C$EC5G>z=@4O4Y. @/4ODZ5e4B XML, Java, ECMAScript(JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML 5n0z 00@L Gv@g 3N8. ;g?k5G4B G%AX?!<- GJ?dGO8g @L4B ISO/IEC 10646@; 18GvGO4B 0x=D@{@N 9f9}@T4O4Y. @L4B 89@: ?n?5 C<A&, ?dAr ;g?k5G4B 8p5g :j6s?l@z 9W 1bE8 89@: A&G0?!<- Av?x5K4O4Y. @/4ODZ5e G%AX@G :N;s0z @L8& Av?xGO4B 5518@G 0!?k<:@: CV1Y @| <<0h?! :R0m @V4B 1b<z 0fGb?!<- 0!@e A_?dGQ :N:P@; BwAvGO0m @V=@4O4Y.
|
||||
|
||||
$)C@/4ODZ5e8& E,6s@L>pF.-<-9v 6G4B 4YA_-?,0a @@?k GA7N1W7%0z @% ;g@LF.?! EkGUGO8i 790E=C 9.@Z <<F. ;g?k?! @V>n<- ;s4gGQ :q?k @}0( H?0z0! 3*E8334O4Y. @/4ODZ5e8& EkGX 8.?#Av4O>n85 >x@L 4YA_ GC7'F{, >p>n 9W 190! 0#?! 4\@O <RGAF.?~>n GC7'F{ 6G4B 4\@O @% ;g@LF.8& 8qG%7N ;o@; <v @V=@4O4Y. @L8& ;g?kGO8i 5%@LEM8& <U;s >x@L ?)7/ =C=:E[@; EkGX @|<[GR <v @V=@4O4Y.
|
||||
$)C@/4ODZ5e D\<R=C>v?! 4kGX
|
||||
|
||||
$)C@/4ODZ5e D\<R=C>v@: :q?58. A6Aw@87N<- Gv4k <RGAF.?~>n A&G00z G%AX?!<- EX=:F.@G G%Gv@; AvA$GO4B @/4ODZ5e G%AX@G ;g?k@; 039_GO0m H.@eGO8g @e7AGO1b @'GX <<?vA3=@4O4Y. D\<R=C>v 8b9v=1@: DDG;EM?M A$:8 C38. ;j>w?! A>;gGO0m @V4B 1$9|@'GQ H8;g 9W A6Aw@G 9|@'8& 3*E83@4O4Y. D\<R=C>v@G @gA$@: @|@{@87N H8:q?! @GGX Cf4g5K4O4Y. @/4ODZ5e DA<R=C>v?!<-@G 8b9v=1@: @| <<0h >n4@ 0w?!<-3* @/4ODZ5e G%AX@; Av?xGO0m 1W H.@e0z 18Gv@; Av?xGO0m@ZGO4B A6Aw0z 03@N?!0T 039f5G>n @V=@4O4Y.
|
||||
|
||||
$)C4u @Z<<GQ 3;?k@: ?k>nA}, ?9A& @/4ODZ5e ;g?k 0!4I A&G0, 1b<z A$:8 9W 1bE8 @/?kGQ A$:88& B|A6GO=J=C?@.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,20 @@
|
|||
What is Unicode?
|
||||
|
||||
Unicode provides a unique number for every character,
|
||||
no matter what the platform,
|
||||
no matter what the program,
|
||||
no matter what the language.
|
||||
|
||||
Fundamentally, computers just deal with numbers. They store letters and other characters by assigning a number for each one. Before Unicode was invented, there were hundreds of different encoding systems for assigning these numbers. No single encoding could contain enough characters: for example, the European Union alone requires several different encodings to cover all its languages. Even for a single language like English no single encoding was adequate for all the letters, punctuation, and technical symbols in common use.
|
||||
|
||||
These encoding systems also conflict with one another. That is, two encodings can use the same number for two different characters, or use different numbers for the same character. Any given computer (especially servers) needs to support many different encodings; yet whenever data is passed between different encodings or platforms, that data always runs the risk of corruption.
|
||||
Unicode is changing all that!
|
||||
|
||||
Unicode provides a unique number for every character, no matter what the platform, no matter what the program, no matter what the language. The Unicode Standard has been adopted by such industry leaders as Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys and many others. Unicode is required by modern standards such as XML, Java, ECMAScript (JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML, etc., and is the official way to implement ISO/IEC 10646. It is supported in many operating systems, all modern browsers, and many other products. The emergence of the Unicode Standard, and the availability of tools supporting it, are among the most significant recent global software technology trends.
|
||||
|
||||
Incorporating Unicode into client-server or multi-tiered applications and websites offers significant cost savings over the use of legacy character sets. Unicode enables a single software product or a single website to be targeted across multiple platforms, languages and countries without re-engineering. It allows data to be transported through many different systems without corruption.
|
||||
About the Unicode Consortium
|
||||
|
||||
The Unicode Consortium is a non-profit organization founded to develop, extend and promote use of the Unicode Standard, which specifies the representation of text in modern software products and standards. The membership of the consortium represents a broad spectrum of corporations and organizations in the computer and information processing industry. The consortium is supported financially solely through membership dues. Membership in the Unicode Consortium is open to organizations and individuals anywhere in the world who support the Unicode Standard and wish to assist in its extension and implementation.
|
||||
|
||||
For more information, see the Glossary, Unicode Enabled Products, Technical Introduction and Useful Resources.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,3 @@
|
|||
Velký a Malý Tisý je národní přírodní rezervace ev. č. 498 poblíž města Lomnice nad Lužnicí v okrese Jindřichův Hradec ležící na území CHKO Třeboňsko. Řadí se mezi nejvýznamnější rybniční rezervace v Česku a je významná rozsáhlým litorálním porostem na březích rybníků. Oblast spravuje AOPK ČR Správa CHKO Třeboňsko a je evidována i v rámci světové organizace UNESCO jako biosférická rezervace, Natura 2000 a další. Důvodem ochrany je jedna z nejvýznamnějších ornitologických rezervací v Česku. Význam má i z pohledu entomologického.
|
||||
Součástí rezervace je 11 větších rybníků, mimo jiné i dvojice rybníků Velký a Malý Tisý, které daly lokalitě název. Pro rybníky v rezervaci je charakteristické, že mají velmi členité pobřeží tvořené zarostlými břehy, zátokami, poloostrovy a ostrůvky. Na břehy volně navazují podmáčené louky, lesy, vřesoviště a pole. Vlivem rozmanitosti různých stanovišť se zde nachází bohatá řada druhů z flory i fauny, které zde sídlí. Hlavně ptactvo využívá lokalitu jako důležitou migrační zastávku či shromaždiště před pravidelnými tahy.
|
||||
I přes to, že je lokalita po desetiletí chráněna, došlo nevhodnými hospodářskými zásahy v podobě nadměrného chovu ryb od 50. let 20. století k postupné degradaci a ústupu litorálních porostů. Od 90. let 20. století se ochranáři snaží snižováním počtu nasazovaných ryb a změnou jejich druhové skladby společně s vodohospodářskými zásahy do výšky vodní hladiny rybníku Velký Tisý podpořit rozvoj rákosových porostů. Výsledky těchto opatření ukázaly, že na obnovu porostů by i za vhodných podmínek byla potřeba doba dosahující až desítek let.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1 @@
|
|||
Первомай в современном виде возник в конце XIX века в рабочем движении, выдвинувшем в качестве одного из основных требований введение восьмичасового рабочего дня. 1 мая 1886 года социалистические, коммунистические и анархические организации США и Канады устроили ряд митингов и демонстраций. При разгоне такой демонстрации в Чикаго 4 мая погибло шесть демонстрантов. В ходе последовавших за этим массовых выступлений протеста против жестоких действий полиции в результате взрыва бомбы последовавшей перестрелке было убито восемь полицейских и минимум четверо рабочих (по некоторым данным, до пятидесяти убитых и раненых[2]), несколько десятков человек получили ранения. По обвинению в организации взрыва четверо рабочих-анархистов были приговорены к повешению (впоследствии было доказано, что обвинение было ложным)[3]. Именно в память о казнённых Парижский конгресс II Интернационала (июль 1889) объявил 1 мая Днём солидарности рабочих всего мира и предложил ежегодно отмечать его демонстрациями с социальными требованиями.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,8 @@
|
|||
قبل حرب 1948 كانت المنطقة جزءاً من الانتداب البريطاني على فلسطين. بقيت أراضي الضفة الغربية في أيادي الجيش الأردني بعد التوقيع على اتفاقيات الهدنة (اتفاقيات رودس) التي أنهت الحرب عام 1949 ورسمت الحدود الفاصلة بين الضفة الغربية والأراضي التي أقيمت عليها دولة إسرائيل. هذه الحدود (التي هي جزء من الخط الأخضر) ضمت إلى الضفة الغربية الجزء الشرقي لمدينة القدس، بما في ذلك البلدة القديمة، ما عدا جبل المشارف.
|
||||
تمت الوحدة بين الضفتين الشرقية (الأردنية) والغربية (الفلسطينية) بعد مؤتمر أريحا عام 1951م الذي طالب بالوحدة. ظلت هذه الوحدة قائمة مع الضفة الشرقية واعتبار أهالي الضفة الغربية مواطنيين أردنيين حتى عام 1988 عندما قرر الملك حسين الراحل فك الارتباط القانوني والإداري والمالي (قرار فك الارتباط) بناءا على طلب منظمة التحرير الفلسطينية ماعدا الأوقاف التي بقيت مرتبطة مع الحكومة الأردنية حتى اليوم من إشراف وتعيينات وصيانة للأوقاف المسيحية والإسلامية والتزامات مالية.
|
||||
في 5 حزيران 1967 احتلت إسرائيل أراضي الضفة الغربية (وأراضٍ أخرى) إبان حرب الأيام الستة (النكسة) ولا تزال الضفة خاضعة لأحكام اتفاقية جنيف الرابعة للأراضي المحتلة. على الرغم من ذلك قامت إسرائيل ببناء العديد من الـمستوطنات في الضفة. كما قامت إسرائيل بضم القدس الشرقية وضواحيها بشكل أحادي الجانب لم يعترف بشرعيتة المجتمع الدولي. تطلق الحكومة الإسرائيلية على المنطقة اسم "يهودا وشومرون" (أي "يهوذا والسامرة")، حيث تذكر بهذا الاسم في الوثائق الإسرائيلية الرسمية.
|
||||
في عام 1993 وقعت إسرائيل ومنظمة التحرير الفلسطينية اتفاقية أوسلو التي نصت على إقامة حكومة ذاتية فلسطينية تدير الحياة المدنية في الضفة الغربية وقطاع غزة لفترة انتقالية، على أن تستأنف المفاوضات في القضايا المتبقية، كالقدس واللاجئين. وبالفعل وفي عام 1994 أقيمت السلطة الوطنية الفلسطينية في بعض المدن والقرى الفلسطينية بالتدريج، ولكنها منذ انتفاضة الأقصى لا تستطيع القيام بواجباتها بشكل ناجح. لا يزال هناك مفاوضات بين الإسرائليين والفلسطينيين ولكنها كثيراً ما تتعثر بسبب إصرار إسرائيل على متابعة استيطانها في الضفة الغربية.
|
||||
|
||||
|
||||
الجدار الفاصل جرف الكثير من أراضي الضفة الغربية
|
||||
في أبريل 2002 شرعت الحكومة الإسرائيلية برئاسة أرييل شارون ببناء جدار فاصل بينها وبين الفلسطينيين داخل أراضي الضفة الغربية قالت أنه بهدف حماية إسرائيل من العمليات العسكرية الفلسطينية. لكنه اقتضم الكثير من الأراضي الفلسطينية وساهم في إحكام الحصار على الشعب الفلسطيني وإفقار اقتصاده الوطني بشكل شبه كامل. كما تم عزل مدن وبلدات بكاملها عن محيطها الفلسطيني.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,2 @@
|
|||
Η Λαϊκή ή Δημώδης Λατινική (λατ. sermo vulgaris) είναι ένας όρος-ομπρέλα, ο οποίος καλύπτει τις διαλέκτους τής λατινικής γλώσσας που ομιλούνταν κυρίως στις δυτικές επαρχίες τής Ρωμαϊκής Αυτοκρατορίας, μέχρις ότου αυτές οι διάλεκτοι, αποκλίνοντας ακόμη περισσότερο, εξελίχθηκαν στις πρώιμες ρομανικές γλώσσες κατά τον 9ο αιώνα.
|
||||
Η ομιλουμένη Λατινική διέφερε από τη λογοτεχνική κλασική Λατινική στην προφορά, το λεξιλόγιο και τη γραμματική. Κάποια χαρακτηριστικά της δημώδους Λατινικής δεν εμφανίστηκαν παρά στην ύστερη Αυτοκρατορία. Άλλα χαρακτηριστικά της υπήρχαν πιθανόν στην ομιλουμένη Λατινική, τουλάχιστον στις πρωτογενείς μορφές τους, πολύ νωρίτερα. Οι περισσότεροι ορισμοί τής δημώδους Λατινικής την παρουσιάζουν ως προφορική παρά ως γραπτή γλώσσα, επειδή οι μαρτυρίες οδηγούν στο συμπέρασμα ότι η ομιλουμένη Λατινική διασπάστηκε σε αποκλίνουσες διαλέκτους αυτή την περίοδο. Επειδή κανείς τότε δεν μετέγραψε φωνητικά την καθημερινή ομιλία των Λατίνων, οι μελετητές τής λαϊκής Λατινικής πρέπει να χρησιμοποιούν έμμεσες μεθόδους.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,20 @@
|
|||
מה זה יוניקוד (Unicode)?
|
||||
|
||||
יוניקוד מקצה מספר ייחודי לכל תו,
|
||||
לא משנה על איזו פלטפורמה,
|
||||
לא משנה באיזו תוכנית,
|
||||
ולא משנה באיזו שפה.
|
||||
|
||||
באופן בסיסי, מחשבים עוסקים רק במספרים. הם מאחסנים אותיות ותווים אחרים על-ידי הקצאת מספר לכל אחד מהם. בטרם הומצא היוניקוד, היו מאות מערכות קידוד שונות להקצאת המספרים הללו. אף לא אחת מהן יכלה להכיל כמות תווים מספקת. לדוגמא: רק לאיחוד האירופאי נדרשים כמה סוגי קידודים שונים על מנת לכסות את כל השפות המדוברות בו. יתירה מזאת אף לשפה בודדת, כמו אנגלית למשל, לא היה די במערכת קידוד אחת בעבור כל האותיות, סימני הפיסוק והסמלים הטכניים שבשימוש שוטף.
|
||||
|
||||
מערכות קידוד אלו אף סותרות זו את זו. כלומר, שני קידודים יכולים להשתמש באותו מספר לשני תוים נבדלים, או להשתמש במספרים שונים לאותו תו. על כל מחשב (ובמיוחד שרתים) לתמוך במספר רב של מערכות קידוד שונות; אולם כל אימת שנתונים עוברים בין מערכות קידוד או פלטפורמות שונות קיים הסיכון שייפגמו.
|
||||
יוניקוד משנה את כל זה!
|
||||
|
||||
יוניקוד מקצה מספר ייחודי לכל תו, ללא תלות בפלטפורמה, בתוכנית, או בשפה. תקן היוניקוד אומץ על-ידי המובילים בתעשייה כמו Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys ורבים אחרים. יוניקוד נדרש על-ידי תקנים מודרניים כמו XML, Java, ECMAScript (JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML וכדומה, ומהווה למעשה את היישום הרשמי של תקן ISO/IEC 10646. הוא נתמך על ידי מערכות הפעלה רבות, כל הדפדפנים החדישים, ומוצרים רבים אחרים. הופעת תקן היוניקוד וזמינות הכלים התומכים בו נמנות עם המגמות הכלל-עולמיות החשובות ביותר, אשר מסתמנות לאחרונה בטכנולוגיית התוכנה.
|
||||
|
||||
שילוב יוניקוד ביישומי שרת-לקוח או ביישומים רבי-שכבות ובאתרי אינטרנט מאפשר חיסכון ניכר בעלויות לעומת השימוש בסדרות התווים המסורתיות. הודות ליוניקוד, מוצר תוכנה אחד או אתר יחיד ברשת יכול להרחיב את יעדיו למגוון פלטפורמות, ארצות ושפות ללא צורך בשינויים מרחיקים. יוניקוד מאפשר מעבר נתונים דרך מערכות רבות ושונות מבלי שייפגמו.
|
||||
פרטים אודות הקונסורציום של יוניקוד (Unicode Consortium)
|
||||
|
||||
הקונסורציום של יוניקוד הוא ארגון ללא מטרת רווח שנוסד כדי לפתח, להרחיב ולקדם את השימוש בתקן יוניקוד, אשר מגדיר את ייצוג הטקסט במוצרי תוכנה ותקנים מודרניים. חברים בקונסורציום מגוון רחב של תאגידים וארגונים בתעשיית המחשבים ועיבוד המידע. הקונסורציום ממומן על-ידי דמי-חבר בלבד. החברות בקונסורציום יוניקוד פתוחה לארגונים ולאנשים פרטיים, בכל רחבי העולם, אשר תומכים בתקן יוניקוד ומעוניינים לסייע בהתפתחותו והטמעתו.
|
||||
|
||||
למידע נוסף, ראה מילון מונחים, רשימה חלקית של מוצרים מותאמים ליוניקוד, מבוא טכני ו- חומרי עזר [קישורים באנגלית].
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,20 @@
|
|||
מה זה יוניקוד (Unicode)?
|
||||
|
||||
יוניקוד מקצה מספר ייחודי לכל תו,
|
||||
לא משנה על איזו פלטפורמה,
|
||||
לא משנה באיזו תוכנית,
|
||||
ולא משנה באיזו שפה.
|
||||
|
||||
באופן בסיסי, מחשבים עוסקים רק במספרים. הם מאחסנים אותיות ותווים אחרים על-ידי הקצאת מספר לכל אחד מהם. בטרם הומצא היוניקוד, היו מאות מערכות קידוד שונות להקצאת המספרים הללו. אף לא אחת מהן יכלה להכיל כמות תווים מספקת. לדוגמא: רק לאיחוד האירופאי נדרשים כמה סוגי קידודים שונים על מנת לכסות את כל השפות המדוברות בו. יתירה מזאת אף לשפה בודדת, כמו אנגלית למשל, לא היה די במערכת קידוד אחת בעבור כל האותיות, סימני הפיסוק והסמלים הטכניים שבשימוש שוטף.
|
||||
|
||||
מערכות קידוד אלו אף סותרות זו את זו. כלומר, שני קידודים יכולים להשתמש באותו מספר לשני תוים נבדלים, או להשתמש במספרים שונים לאותו תו. על כל מחשב (ובמיוחד שרתים) לתמוך במספר רב של מערכות קידוד שונות; אולם כל אימת שנתונים עוברים בין מערכות קידוד או פלטפורמות שונות קיים הסיכון שייפגמו.
|
||||
יוניקוד משנה את כל זה!
|
||||
|
||||
יוניקוד מקצה מספר ייחודי לכל תו, ללא תלות בפלטפורמה, בתוכנית, או בשפה. תקן היוניקוד אומץ על-ידי המובילים בתעשייה כמו Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys ורבים אחרים. יוניקוד נדרש על-ידי תקנים מודרניים כמו XML, Java, ECMAScript (JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML וכדומה, ומהווה למעשה את היישום הרשמי של תקן ISO/IEC 10646. הוא נתמך על ידי מערכות הפעלה רבות, כל הדפדפנים החדישים, ומוצרים רבים אחרים. הופעת תקן היוניקוד וזמינות הכלים התומכים בו נמנות עם המגמות הכלל-עולמיות החשובות ביותר, אשר מסתמנות לאחרונה בטכנולוגיית התוכנה.
|
||||
|
||||
שילוב יוניקוד ביישומי שרת-לקוח או ביישומים רבי-שכבות ובאתרי אינטרנט מאפשר חיסכון ניכר בעלויות לעומת השימוש בסדרות התווים המסורתיות. הודות ליוניקוד, מוצר תוכנה אחד או אתר יחיד ברשת יכול להרחיב את יעדיו למגוון פלטפורמות, ארצות ושפות ללא צורך בשינויים מרחיקים. יוניקוד מאפשר מעבר נתונים דרך מערכות רבות ושונות מבלי שייפגמו.
|
||||
פרטים אודות הקונסורציום של יוניקוד (Unicode Consortium)
|
||||
|
||||
הקונסורציום של יוניקוד הוא ארגון ללא מטרת רווח שנוסד כדי לפתח, להרחיב ולקדם את השימוש בתקן יוניקוד, אשר מגדיר את ייצוג הטקסט במוצרי תוכנה ותקנים מודרניים. חברים בקונסורציום מגוון רחב של תאגידים וארגונים בתעשיית המחשבים ועיבוד המידע. הקונסורציום ממומן על-ידי דמי-חבר בלבד. החברות בקונסורציום יוניקוד פתוחה לארגונים ולאנשים פרטיים, בכל רחבי העולם, אשר תומכים בתקן יוניקוד ומעוניינים לסייע בהתפתחותו והטמעתו.
|
||||
|
||||
למידע נוסף, ראה מילון מונחים, רשימה חלקית של מוצרים מותאמים ליוניקוד, מבוא טכני ו- חומרי עזר [קישורים באנגלית].
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,3 @@
|
|||
Leylek (Ciconia ciconia), leylekgiller (Ciconiidae) familyasından büyük ve uzun bacaklı bir kuş türü. Siyah kanat uçuş tüylerinin dışında tamamen beyazdır, gagası ve bacakları erişkinlerde kırmızı, yavrularda ise siyahtır. Cüssesi biraz farklı olan iki alttürü ise Avrupa'da (kuzeyde Finlandiya'ya kadar), kuzeybatı Afrika'da ve güneybatı Asya'da (doğuda Kazakistan'ın güneyine kadar) bulunur. Leylekler uzun mesafelere göç ederler. Çoğunlukla tropikal Sahraaltı Afrika'dan Güney Afrika'nın güneyine ve hatta Hindistan altkıtasının güneyine kadar olan bölgede kışı geçirirler. Avrupa'dan Afrika'ya göç ederken Akdeniz üzerinden değil, doğuda Levant üzerinden, batıda da Cebelitarık Boğazı'ndan geçerler. Bunun nedeni uçmak için gereksinim duydukları hava termallerinin deniz üzerinde oluşmamasıdır. Yerde yürürken durmadan, yavaşça hareket ederler. Leylekgiller ailesinin diğer üyeleri gibi boynu tamamen gerilmiş şekilde uçarlar.
|
||||
Etçil olan leylek, böcekler, balık, amfibiler, sürüngenler, küçük memeliler ve küçük kuşlar gibi çok geniş bir yelpazede beslenir. Besinlerinin çoğunu yerden, kısa bitki örtüsü içinden ve sığ sulardan toplar. Tekeşli olarak ürerler ancak yaşam boyunca sürecek bir çift bağı kurmazlar. Hem erkeği hem de dişisi, çubuklardan oluşan ve birkaç yıl kullanılabilen büyük bir yuva yapar. Dişi leylek her yıl bir kereliğine olmak üzere dört yumurta yumurtlar ve yavrular 33-34 gün sonra aynı anda olmamak üzere yumurtadan çıkar. Çifti oluşturan kuşların ikisi de kuluçkaya yatar ve birlikte yavruları beslerler. Yavrular yumurtadan çıktıktan 58-64 gün sonra yuvadan ayrılır ve 7 ila 20 gün daha ebeveynler tarafından beslenir.
|
||||
Leylek, Dünya Doğa ve Doğal Kaynakları Koruma Birliği (IUCN) tarafından asgari endişe altındaki türler arasında sınıflandırılmıştır. Orta Çağ boyunca ormanların azalması leyleklerin yararına olmuştur ancak tarım pratiklerinin değişmesi ve sanayileşme 19. yüzyılda ve 20. yüzyılın başlarında Avrupa'nın bazı bölgelerinde popülasyonlarının azalmasına ve hatta yok olmasına neden olmuştur. Avrupa çapındaki koruma programlarının sonucunda leyleklerin tekrar Hollanda, Belçika, İsviçre ve İsveç'te üremeleri sağlanmıştır. Doğal düşmanlarının sayısı azdır ancak çeşitli parazitler taşıyabilir. Dikkat çekici bir tür olan leylek tarih boyunca bulunduğu bölgelerde çeşitli söylencelere konu olmuştur. Bunların en bilineni, bebeklerin leylekler tarafından getirildiği söylencesidir.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1 @@
|
|||
Первомай в современном виде возник в конце XIX века в рабочем движении, выдвинувшем в качестве одного из основных требований введение восьмичасового рабочего дня. 1 мая 1886 года социалистические, коммунистические и анархические организации США и Канады устроили ряд митингов и демонстраций. При разгоне такой демонстрации в Чикаго 4 мая погибло шесть демонстрантов. В ходе последовавших за этим массовых выступлений протеста против жестоких действий полиции в результате взрыва бомбы последовавшей перестрелке было убито восемь полицейских и минимум четверо рабочих (по некоторым данным, до пятидесяти убитых и раненых[2]), несколько десятков человек получили ранения. По обвинению в организации взрыва четверо рабочих-анархистов были приговорены к повешению (впоследствии было доказано, что обвинение было ложным)[3]. Именно в память о казнённых Парижский конгресс II Интернационала (июль 1889) объявил 1 мая Днём солидарности рабочих всего мира и предложил ежегодно отмечать его демонстрациями с социальными требованиями.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,8 @@
|
|||
قبل حرب 1948 كانت المنطقة جزءاً من الانتداب البريطاني على فلسطين. بقيت أراضي الضفة الغربية في أيادي الجيش الأردني بعد التوقيع على اتفاقيات الهدنة (اتفاقيات رودس) التي أنهت الحرب عام 1949 ورسمت الحدود الفاصلة بين الضفة الغربية والأراضي التي أقيمت عليها دولة إسرائيل. هذه الحدود (التي هي جزء من الخط الأخضر) ضمت إلى الضفة الغربية الجزء الشرقي لمدينة القدس، بما في ذلك البلدة القديمة، ما عدا جبل المشارف.
|
||||
تمت الوحدة بين الضفتين الشرقية (الأردنية) والغربية (الفلسطينية) بعد مؤتمر أريحا عام 1951م الذي طالب بالوحدة. ظلت هذه الوحدة قائمة مع الضفة الشرقية واعتبار أهالي الضفة الغربية مواطنيين أردنيين حتى عام 1988 عندما قرر الملك حسين الراحل فك الارتباط القانوني والإداري والمالي (قرار فك الارتباط) بناءا على طلب منظمة التحرير الفلسطينية ماعدا الأوقاف التي بقيت مرتبطة مع الحكومة الأردنية حتى اليوم من إشراف وتعيينات وصيانة للأوقاف المسيحية والإسلامية والتزامات مالية.
|
||||
في 5 حزيران 1967 احتلت إسرائيل أراضي الضفة الغربية (وأراضٍ أخرى) إبان حرب الأيام الستة (النكسة) ولا تزال الضفة خاضعة لأحكام اتفاقية جنيف الرابعة للأراضي المحتلة. على الرغم من ذلك قامت إسرائيل ببناء العديد من الـمستوطنات في الضفة. كما قامت إسرائيل بضم القدس الشرقية وضواحيها بشكل أحادي الجانب لم يعترف بشرعيتة المجتمع الدولي. تطلق الحكومة الإسرائيلية على المنطقة اسم "يهودا وشومرون" (أي "يهوذا والسامرة")، حيث تذكر بهذا الاسم في الوثائق الإسرائيلية الرسمية.
|
||||
في عام 1993 وقعت إسرائيل ومنظمة التحرير الفلسطينية اتفاقية أوسلو التي نصت على إقامة حكومة ذاتية فلسطينية تدير الحياة المدنية في الضفة الغربية وقطاع غزة لفترة انتقالية، على أن تستأنف المفاوضات في القضايا المتبقية، كالقدس واللاجئين. وبالفعل وفي عام 1994 أقيمت السلطة الوطنية الفلسطينية في بعض المدن والقرى الفلسطينية بالتدريج، ولكنها منذ انتفاضة الأقصى لا تستطيع القيام بواجباتها بشكل ناجح. لا يزال هناك مفاوضات بين الإسرائليين والفلسطينيين ولكنها كثيراً ما تتعثر بسبب إصرار إسرائيل على متابعة استيطانها في الضفة الغربية.
|
||||
|
||||
|
||||
الجدار الفاصل جرف الكثير من أراضي الضفة الغربية
|
||||
في أبريل 2002 شرعت الحكومة الإسرائيلية برئاسة أرييل شارون ببناء جدار فاصل بينها وبين الفلسطينيين داخل أراضي الضفة الغربية قالت أنه بهدف حماية إسرائيل من العمليات العسكرية الفلسطينية. لكنه اقتضم الكثير من الأراضي الفلسطينية وساهم في إحكام الحصار على الشعب الفلسطيني وإفقار اقتصاده الوطني بشكل شبه كامل. كما تم عزل مدن وبلدات بكاملها عن محيطها الفلسطيني.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,2 @@
|
|||
政府資訊科技總監辦公室和平等機會委員會合辦無障礙網頁嘉許計劃，希望透過表彰採用無障礙網頁設計的網站，推動更多企業和機構在其網站採用無障礙網頁設計，讓社會各階層包括殘疾人士更方便地獲取網上資訊和使用網上服務。無障礙網頁嘉許計劃頒獎典禮將於2013年4月15日舉行，為首次舉辦的「國際IT匯」的精彩活動之一。有關詳情，請瀏覽這裡。
|
||||
政府一向致力推動長者在生活上更廣泛應用資訊科技。政府資訊科技總監辦公室已開展一項全港性嘉許計劃「智醒長者嘉許計劃」，表揚在日常生活中積極使用資訊及通訊科技的長者，以鼓勵他們繼續使用資訊及通訊科技。嘉許計劃設有金、銀、銅獎，長者於特定期間完成指定要求，可獲頒贈嘉許證書及獎牌。有關詳情，請瀏覽這裡。
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,3 @@
|
|||
Velký a Malý Tisý je národní přírodní rezervace ev. č. 498 poblíž města Lomnice nad Lužnicí v okrese Jindřichův Hradec ležící na území CHKO Třeboňsko. Řadí se mezi nejvýznamnější rybniční rezervace v Česku a je významná rozsáhlým litorálním porostem na březích rybníků. Oblast spravuje AOPK ČR Správa CHKO Třeboňsko a je evidována i v rámci světové organizace UNESCO jako biosférická rezervace, Natura 2000 a další. Důvodem ochrany je jedna z nejvýznamnějších ornitologických rezervací v Česku. Význam má i z pohledu entomologického.
|
||||
Součástí rezervace je 11 větších rybníků, mimo jiné i dvojice rybníků Velký a Malý Tisý, které daly lokalitě název. Pro rybníky v rezervaci je charakteristické, že mají velmi členité pobřeží tvořené zarostlými břehy, zátokami, poloostrovy a ostrůvky. Na břehy volně navazují podmáčené louky, lesy, vřesoviště a pole. Vlivem rozmanitosti různých stanovišť se zde nachází bohatá řada druhů z flory i fauny, které zde sídlí. Hlavně ptactvo využívá lokalitu jako důležitou migrační zastávku či shromaždiště před pravidelnými tahy.
|
||||
I přes to, že je lokalita po desetiletí chráněna, došlo nevhodnými hospodářskými zásahy v podobě nadměrného chovu ryb od 50. let 20. století k postupné degradaci a ústupu litorálních porostů. Od 90. let 20. století se ochranáři snaží snižováním počtu nasazovaných ryb a změnou jejich druhové skladby společně s vodohospodářskými zásahy do výšky vodní hladiny rybníku Velký Tisý podpořit rozvoj rákosových porostů. Výsledky těchto opatření ukázaly, že na obnovu porostů by i za vhodných podmínek byla potřeba doba dosahující až desítek let.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,2 @@
|
|||
Η Λαϊκή ή Δημώδης Λατινική (λατ. sermo vulgaris) είναι ένας όρος-ομπρέλα, ο οποίος καλύπτει τις διαλέκτους τής λατινικής γλώσσας που ομιλούνταν κυρίως στις δυτικές επαρχίες τής Ρωμαϊκής Αυτοκρατορίας, μέχρις ότου αυτές οι διάλεκτοι, αποκλίνοντας ακόμη περισσότερο, εξελίχθηκαν στις πρώιμες ρομανικές γλώσσες κατά τον 9ο αιώνα.
|
||||
Η ομιλουμένη Λατινική διέφερε από τη λογοτεχνική κλασική Λατινική στην προφορά, το λεξιλόγιο και τη γραμματική. Κάποια χαρακτηριστικά της δημώδους Λατινικής δεν εμφανίστηκαν παρά στην ύστερη Αυτοκρατορία. Άλλα χαρακτηριστικά της υπήρχαν πιθανόν στην ομιλουμένη Λατινική, τουλάχιστον στις πρωτογενείς μορφές τους, πολύ νωρίτερα. Οι περισσότεροι ορισμοί τής δημώδους Λατινικής την παρουσιάζουν ως προφορική παρά ως γραπτή γλώσσα, επειδή οι μαρτυρίες οδηγούν στο συμπέρασμα ότι η ομιλουμένη Λατινική διασπάστηκε σε αποκλίνουσες διαλέκτους αυτή την περίοδο. Επειδή κανείς τότε δεν μετέγραψε φωνητικά την καθημερινή ομιλία των Λατίνων, οι μελετητές τής λαϊκής Λατινικής πρέπει να χρησιμοποιούν έμμεσες μεθόδους.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,20 @@
|
|||
מה זה יוניקוד (Unicode)?
|
||||
|
||||
יוניקוד מקצה מספר ייחודי לכל תו,
|
||||
לא משנה על איזו פלטפורמה,
|
||||
לא משנה באיזו תוכנית,
|
||||
ולא משנה באיזו שפה.
|
||||
|
||||
באופן בסיסי, מחשבים עוסקים רק במספרים. הם מאחסנים אותיות ותווים אחרים על-ידי הקצאת מספר לכל אחד מהם. בטרם הומצא היוניקוד, היו מאות מערכות קידוד שונות להקצאת המספרים הללו. אף לא אחת מהן יכלה להכיל כמות תווים מספקת. לדוגמא: רק לאיחוד האירופאי נדרשים כמה סוגי קידודים שונים על מנת לכסות את כל השפות המדוברות בו. יתירה מזאת אף לשפה בודדת, כמו אנגלית למשל, לא היה די במערכת קידוד אחת בעבור כל האותיות, סימני הפיסוק והסמלים הטכניים שבשימוש שוטף.
|
||||
|
||||
מערכות קידוד אלו אף סותרות זו את זו. כלומר, שני קידודים יכולים להשתמש באותו מספר לשני תוים נבדלים, או להשתמש במספרים שונים לאותו תו. על כל מחשב (ובמיוחד שרתים) לתמוך במספר רב של מערכות קידוד שונות; אולם כל אימת שנתונים עוברים בין מערכות קידוד או פלטפורמות שונות קיים הסיכון שייפגמו.
|
||||
יוניקוד משנה את כל זה!
|
||||
|
||||
יוניקוד מקצה מספר ייחודי לכל תו, ללא תלות בפלטפורמה, בתוכנית, או בשפה. תקן היוניקוד אומץ על-ידי המובילים בתעשייה כמו Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys ורבים אחרים. יוניקוד נדרש על-ידי תקנים מודרניים כמו XML, Java, ECMAScript (JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML וכדומה, ומהווה למעשה את היישום הרשמי של תקן ISO/IEC 10646. הוא נתמך על ידי מערכות הפעלה רבות, כל הדפדפנים החדישים, ומוצרים רבים אחרים. הופעת תקן היוניקוד וזמינות הכלים התומכים בו נמנות עם המגמות הכלל-עולמיות החשובות ביותר, אשר מסתמנות לאחרונה בטכנולוגיית התוכנה.
|
||||
|
||||
שילוב יוניקוד ביישומי שרת-לקוח או ביישומים רבי-שכבות ובאתרי אינטרנט מאפשר חיסכון ניכר בעלויות לעומת השימוש בסדרות התווים המסורתיות. הודות ליוניקוד, מוצר תוכנה אחד או אתר יחיד ברשת יכול להרחיב את יעדיו למגוון פלטפורמות, ארצות ושפות ללא צורך בשינויים מרחיקים. יוניקוד מאפשר מעבר נתונים דרך מערכות רבות ושונות מבלי שייפגמו.
|
||||
פרטים אודות הקונסורציום של יוניקוד (Unicode Consortium)
|
||||
|
||||
הקונסורציום של יוניקוד הוא ארגון ללא מטרת רווח שנוסד כדי לפתח, להרחיב ולקדם את השימוש בתקן יוניקוד, אשר מגדיר את ייצוג הטקסט במוצרי תוכנה ותקנים מודרניים. חברים בקונסורציום מגוון רחב של תאגידים וארגונים בתעשיית המחשבים ועיבוד המידע. הקונסורציום ממומן על-ידי דמי-חבר בלבד. החברות בקונסורציום יוניקוד פתוחה לארגונים ולאנשים פרטיים, בכל רחבי העולם, אשר תומכים בתקן יוניקוד ומעוניינים לסייע בהתפתחותו והטמעתו.
|
||||
|
||||
למידע נוסף, ראה מילון מונחים, רשימה חלקית של מוצרים מותאמים ליוניקוד, מבוא טכני ו- חומרי עזר [קישורים באנגלית].
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,11 @@
|
|||
コンピューターは、本質的には数字しか扱うことができません。コンピューターは、文字や記号などのそれぞれに番号を割り振ることによって扱えるようにします。ユニコードが出来るまでは、これらの番号を割り振る仕組みが何百種類も存在しました。どの一つをとっても、十分な文字を含んではいませんでした。例えば、欧州連合一つを見ても、そのすべての言語をカバーするためには、いくつかの異なる符号化の仕組みが必要でした。英語のような一つの言語に限っても、一つだけの符号化の仕組みでは、一般的に使われるすべての文字、句読点、技術的な記号などを扱うには不十分でした。
|
||||
|
||||
これらの符号化の仕組みは、相互に矛盾するものでもありました。二つの異なる符号化の仕組みが、二つの異なる文字に同一の番号を付けることもできるし、同じ文字に異なる番号を付けることもできるのです。どのようなコンピューターも（特にサーバーは）多くの異なった符号化の仕組みをサポートする必要があります。たとえデータが異なる符号化の仕組みやプラットフォームを通過しても、いつどこでデータが乱れるか分からない危険を冒すことのなるのです。
|
||||
ユニコードはすべてを変えます
|
||||
|
||||
ユニコードは、プラットフォームに係わらず、プログラムに係わらず、言語に係わらず、すべての文字に独立した番号を与えます。ユニコード標準は、アップル、ヒューレットパッカード、IBM、ジャストシステム、マイクロソフト、オラクル、SAP、サン、サイベースなどの産業界の主導的企業と他の多くの企業に採用されています。ユニコードは、XML、Java、ECMAScript(JavaScript)、LDAP、CORBA 3.0などの最先端の標準の前提となっており、ユニコードを実装すれば、ISO/IEC 10646に適合することになります。ユニコードは、多くのオペレーティングシステムとすべての最新のブラウザーと他の多くの製品でサポートされています。ユニコード標準の出現とユニコードをサポートするツール類は、昨今顕著になっているソフトウエア技術のグローバル化の流れに対して、特に役に立っています。
|
||||
|
||||
ユニコードをクライアントサーバー型のアプリケーションや、多層構造を持つアプリケーション、ウェブサイトなどにに組み込むことで、従来の文字コードセットを用いるよりも明らかなコスト削減が可能です。ユニコードは、単一のソフトウエア製品、単一のウェブサイトに、何ら手を加えることなく、複数のプラットフォーム、複数の言語、複数の国をカバーすることが出来るのです。ユニコードは、データが多くの異なるシステムの間を、何の乱れもなしに転送することを可能とするのです。
|
||||
ユニコードコンソーシアムについて
|
||||
|
||||
ユニコードコンソーシアムは、最新のソフトウエア製品と標準においてテキストを表現することを意味する“ユニコード標準”の構築、発展、普及、利用促進を目的として設立された非営利組織です。同コンソーシアムの会員は、コンピューターと情報処理に係わる広汎な企業や組織から構成されています。同コンソーシアムは、財政的には、純粋に会費のみによって運営されています。ユニコード標準を支持し、その拡張と実装を支援する世界中の組織や個人は、だれもがユニコードコンソーシアムの会員なることができます。
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,13 @@
|
|||
기본적으로 컴퓨터는 숫자만 처리합니다. 글자나 다른 문자에도 숫자를 지정하여 저장합니다. 유니코드가 개발되기 전에는 이러한 숫자를 지정하기 위해 수백 가지의 다른 기호화 시스템을 사용했습니다. 단일 기호화 방법으로는 모든 문자를 포함할 수 없었습니다. 예를 들어 유럽 연합에서만 보더라도 모든 각 나라별 언어를 처리하려면 여러 개의 다른 기호화 방법이 필요합니다. 영어와 같은 단일 언어의 경우도 공통적으로 사용되는 모든 글자, 문장 부호 및 테크니컬 기호에 맞는 단일 기호화 방법을 갖고 있지 못하였습니다.
|
||||
|
||||
이러한 기호화 시스템은 또한 다른 기호화 시스템과 충돌합니다. 즉 두 가지 기호화 방법이 두 개의 다른 문자에 대해 같은 번호를 사용하거나 같은 문자에 대해 다른 번호를 사용할 수 있습니다. 주어진 모든 컴퓨터(특히 서버)는 서로 다른 여러 가지 기호화 방법을 지원해야 합니다. 그러나, 데이터를 서로 다른 기호화 방법이나 플랫폼 간에 전달할 때마다 그 데이터는 항상 손상의 위험을 겪게 됩니다.
|
||||
유니코드로 모든 것을 해결할 수 있습니다!
|
||||
|
||||
유니코드는 사용 중인 플랫폼, 프로그램, 언어에 관계없이 문자마다 고유한 숫자를 제공합니다. 유니코드 표준은 Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys 및 기타 여러 회사와 같은 업계 선두주자에 의해 채택되었습니다. 유니코드는 XML, Java, ECMAScript(JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML 등과 같이 현재 널리 사용되는 표준에서 필요하며 이는 ISO/IEC 10646을 구현하는 공식적인 방법입니다. 이는 많은 운영 체제, 요즘 사용되는 모든 브라우저 및 기타 많은 제품에서 지원됩니다. 유니코드 표준의 부상과 이를 지원하는 도구의 가용성은 최근 전 세계에 불고 있는 기술 경향에서 가장 중요한 부분을 차지하고 있습니다.
|
||||
|
||||
유니코드를 클라이언트-서버 또는 다중-연결 응용 프로그램과 웹 사이트에 통합하면 레거시 문자 세트 사용에 있어서 상당한 비용 절감 효과가 나타납니다. 유니코드를 통해 리엔지니어링 없이 다중 플랫폼, 언어 및 국가 간에 단일 소프트웨어 플랫폼 또는 단일 웹 사이트를 목표로 삼을 수 있습니다. 이를 사용하면 데이터를 손상 없이 여러 시스템을 통해 전송할 수 있습니다.
|
||||
유니코드 콘소시엄에 대해
|
||||
|
||||
유니코드 콘소시엄은 비영리 조직으로서 현대 소프트웨어 제품과 표준에서 텍스트의 표현을 지정하는 유니코드 표준의 사용을 개발하고 확장하며 장려하기 위해 세워졌습니다. 콘소시엄 멤버쉽은 컴퓨터와 정보 처리 산업에 종사하고 있는 광범위한 회사 및 조직의 범위를 나타냅니다. 콘소시엄의 재정은 전적으로 회비에 의해 충당됩니다. 유니코드 컨소시엄에서의 멤버쉽은 전 세계 어느 곳에서나 유니코드 표준을 지원하고 그 확장과 구현을 지원하고자하는 조직과 개인에게 개방되어 있습니다.
|
||||
|
||||
더 자세한 내용은 용어집, 예제 유니코드 사용 가능 제품, 기술 정보 및 기타 유용한 정보를 참조하십시오.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1 @@
|
|||
Первомай в современном виде возник в конце XIX века в рабочем движении, выдвинувшем в качестве одного из основных требований введение восьмичасового рабочего дня. 1 мая 1886 года социалистические, коммунистические и анархические организации США и Канады устроили ряд митингов и демонстраций. При разгоне такой демонстрации в Чикаго 4 мая погибло шесть демонстрантов. В ходе последовавших за этим массовых выступлений протеста против жестоких действий полиции в результате взрыва бомбы последовавшей перестрелке было убито восемь полицейских и минимум четверо рабочих (по некоторым данным, до пятидесяти убитых и раненых[2]), несколько десятков человек получили ранения. По обвинению в организации взрыва четверо рабочих-анархистов были приговорены к повешению (впоследствии было доказано, что обвинение было ложным)[3]. Именно в память о казнённых Парижский конгресс II Интернационала (июль 1889) объявил 1 мая Днём солидарности рабочих всего мира и предложил ежегодно отмечать его демонстрациями с социальными требованиями.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,4 @@
|
|||
Leylek (Ciconia ciconia), leylekgiller (Ciconiidae) familyasından büyük ve uzun bacaklı bir kuş türü. Siyah kanat uçuş tüylerinin dışında tamamen beyazdır, gagası ve bacakları erişkinlerde kırmızı, yavrularda ise siyahtır. Cüssesi biraz farklı olan iki alttürü ise Avrupa'da (kuzeyde Finlandiya'ya kadar), kuzeybatı Afrika'da ve güneybatı Asya'da (doğuda Kazakistan'ın güneyine kadar) bulunur. Leylekler uzun mesafelere göç ederler. Çoğunlukla tropikal Sahraaltı Afrika'dan Güney Afrika'nın güneyine ve hatta Hindistan altkıtasının güneyine kadar olan bölgede kışı geçirirler. Avrupa'dan Afrika'ya göç ederken Akdeniz üzerinden değil, doğuda Levant üzerinden, batıda da Cebelitarık Boğazı'ndan geçerler. Bunun nedeni uçmak için gereksinim duydukları hava termallerinin deniz üzerinde oluşmamasıdır. Yerde yürürken durmadan, yavaşça hareket ederler. Leylekgiller ailesinin diğer üyeleri gibi boynu tamamen gerilmiş şekilde uçarlar.
|
||||
Etçil olan leylek, böcekler, balık, amfibiler, sürüngenler, küçük memeliler ve küçük kuşlar gibi çok geniş bir yelpazede beslenir. Besinlerinin çoğunu yerden, kısa bitki örtüsü içinden ve sığ sulardan toplar. Tekeşli olarak ürerler ancak yaşam boyunca sürecek bir çift bağı kurmazlar. Hem erkeği hem de dişisi, çubuklardan oluşan ve birkaç yıl kullanılabilen büyük bir yuva yapar. Dişi leylek her yıl bir kereliğine olmak üzere dört yumurta yumurtlar ve yavrular 33-34 gün sonra aynı anda olmamak üzere yumurtadan çıkar. Çifti oluşturan kuşların ikisi de kuluçkaya yatar ve birlikte yavruları beslerler. Yavrular yumurtadan çıktıktan 58-64 gün sonra yuvadan ayrılır ve 7 ila 20 gün daha ebeveynler tarafından beslenir.
|
||||
Leylek, Dünya Doğa ve Doğal Kaynakları Koruma Birliği (IUCN) tarafından asgari endişe altındaki türler arasında sınıflandırılmıştır. Orta Çağ boyunca ormanların azalması leyleklerin yararına olmuştur ancak tarım pratiklerinin değişmesi ve sanayileşme 19. yüzyılda ve 20. yüzyılın başlarında Avrupa'nın bazı bölgelerinde popülasyonlarının azalmasına ve hatta yok olmasına neden olmuştur. Avrupa çapındaki koruma programlarının sonucunda leyleklerin tekrar Hollanda, Belçika, İsviçre ve İsveç'te üremeleri sağlanmıştır. Doğal düşmanlarının sayısı azdır ancak çeşitli parazitler taşıyabilir. Dikkat çekici bir tür olan leylek tarih boyunca bulunduğu bölgelerde çeşitli söylencelere konu olmuştur. Bunların en bilineni, bebeklerin leylekler tarafından getirildiği söylencesidir.
|
||||
€ ‚ ƒ „ … † ‡ Š
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,13 @@
|
|||
コンピューターは、本質的には数字しか扱うことができません。コンピューターは、文字や記号などのそれぞれに番号を割り振ることによって扱えるようにします。ユニコードが出来るまでは、これらの番号を割り振る仕組みが何百種類も存在しました。どの一つをとっても、十分な文字を含んではいませんでした。例えば、欧州連合一つを見ても、そのすべての言語をカバーするためには、いくつかの異なる符号化の仕組みが必要でした。英語のような一つの言語に限っても、一つだけの符号化の仕組みでは、一般的に使われるすべての文字、句読点、技術的な記号などを扱うには不十分でした。
|
||||
|
||||
これらの符号化の仕組みは、相互に矛盾するものでもありました。二つの異なる符号化の仕組みが、二つの異なる文字に同一の番号を付けることもできるし、同じ文字に異なる番号を付けることもできるのです。どのようなコンピューターも（特にサーバーは）多くの異なった符号化の仕組みをサポートする必要があります。たとえデータが異なる符号化の仕組みやプラットフォームを通過しても、いつどこでデータが乱れるか分からない危険を冒すことのなるのです。
|
||||
ユニコードはすべてを変えます
|
||||
|
||||
ユニコードは、プラットフォームに係わらず、プログラムに係わらず、言語に係わらず、すべての文字に独立した番号を与えます。ユニコード標準は、アップル、ヒューレットパッカード、IBM、ジャストシステム、マイクロソフト、オラクル、SAP、サン、サイベースなどの産業界の主導的企業と他の多くの企業に採用されています。ユニコードは、XML、Java、ECMAScript(JavaScript)、LDAP、CORBA 3.0などの最先端の標準の前提となっており、ユニコードを実装すれば、ISO/IEC 10646に適合することになります。ユニコードは、多くのオペレーティングシステムとすべての最新のブラウザーと他の多くの製品でサポートされています。ユニコード標準の出現とユニコードをサポートするツール類は、昨今顕著になっているソフトウエア技術のグローバル化の流れに対して、特に役に立っています。
|
||||
|
||||
ユニコードをクライアントサーバー型のアプリケーションや、多層構造を持つアプリケーション、ウェブサイトなどにに組み込むことで、従来の文字コードセットを用いるよりも明らかなコスト削減が可能です。ユニコードは、単一のソフトウエア製品、単一のウェブサイトに、何ら手を加えることなく、複数のプラットフォーム、複数の言語、複数の国をカバーすることが出来るのです。ユニコードは、データが多くの異なるシステムの間を、何の乱れもなしに転送することを可能とするのです。
|
||||
ユニコードコンソーシアムについて
|
||||
|
||||
ユニコードコンソーシアムは、最新のソフトウエア製品と標準においてテキストを表現することを意味する“ユニコード標準”の構築、発展、普及、利用促進を目的として設立された非営利組織です。同コンソーシアムの会員は、コンピューターと情報処理に係わる広汎な企業や組織から構成されています。同コンソーシアムは、財政的には、純粋に会費のみによって運営されています。ユニコード標準を支持し、その拡張と実装を支援する世界中の組織や個人は、だれもがユニコードコンソーシアムの会員なることができます。
|
||||
|
||||
より詳しいことをお知りになりたい方は、Glossary, Unicode-Enabled Products, Technical Introduction および Useful Resourcesをご参照ください。
|
||||
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
Binary file not shown.
|
|
@ -0,0 +1,14 @@
|
|||
Euro Symbol: €.
|
||||
Greek: Μπορώ να φάω σπασμένα γυαλιά χωρίς να πάθω τίποτα.
|
||||
Íslenska / Icelandic: Ég get etið gler án þess að meiða mig.
|
||||
Polish: Mogę jeść szkło, i mi nie szkodzi.
|
||||
Romanian: Pot să mănânc sticlă și ea nu mă rănește.
|
||||
Ukrainian: Я можу їсти шкло, й воно мені не пошкодить.
|
||||
Armenian: Կրնամ ապակի ուտել և ինծի անհանգիստ չըներ։
|
||||
Georgian: მინას ვჭამ და არა მტკივა.
|
||||
Hindi: मैं काँच खा सकता हूँ, मुझे उस से कोई पीडा नहीं होती.
|
||||
Hebrew(2): אני יכול לאכול זכוכית וזה לא מזיק לי.
|
||||
Yiddish(2): איך קען עסן גלאָז און עס טוט מיר נישט װײ.
|
||||
Arabic(2): أنا قادر على أكل الزجاج و هذا لا يؤلمني.
|
||||
Japanese: 私はガラスを食べられます。それは私を傷つけません。
|
||||
Thai: ฉันกินกระจกได้ แต่มันไม่ทำให้ฉันเจ็บ
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,5 @@
|
|||
Velký a Malý Tisý je národní přírodní rezervace ev. č. 498 poblíž města Lomnice nad Lužnicí v okrese Jindřichův Hradec ležící na území CHKO Třeboňsko. Řadí se mezi nejvýznamnější rybniční rezervace v Česku a je významná rozsáhlým litorálním porostem na březích rybníků. Oblast spravuje AOPK ČR Správa CHKO Třeboňsko a je evidována i v rámci světové organizace UNESCO jako biosférická rezervace, Natura 2000 a další. Důvodem ochrany je jedna z nejvýznamnějších ornitologických rezervací v Česku. Význam má i z pohledu entomologického.
|
||||
Součástí rezervace je 11 větších rybníků, mimo jiné i dvojice rybníků Velký a Malý Tisý, které daly lokalitě název. Pro rybníky v rezervaci je charakteristické, že mají velmi členité pobřeží tvořené zarostlými břehy, zátokami, poloostrovy a ostrůvky. Na břehy volně navazují podmáčené louky, lesy, vřesoviště a pole. Vlivem rozmanitosti různých stanovišť se zde nachází bohatá řada druhů z flory i fauny, které zde sídlí. Hlavně ptactvo využívá lokalitu jako důležitou migrační zastávku či shromaždiště před pravidelnými tahy.
|
||||
I přes to, že je lokalita po desetiletí chráněna, došlo nevhodnými hospodářskými zásahy v podobě nadměrného chovu ryb od 50. let 20. století k postupné degradaci a ústupu litorálních porostů. Od 90. let 20. století se ochranáři snaží snižováním počtu nasazovaných ryb a změnou jejich druhové skladby společně s vodohospodářskými zásahy do výšky vodní hladiny rybníku Velký Tisý podpořit rozvoj rákosových porostů. Výsledky těchto opatření ukázaly, že na obnovu porostů by i za vhodných podmínek byla potřeba doba dosahující až desítek let.
|
||||
|
||||
€ ‚ „ … † ‡
|
||||
|
|
@ -0,0 +1 @@
|
|||
Первомай в современном виде возник в конце XIX века в рабочем движении, выдвинувшем в качестве одного из основных требований введение восьмичасового рабочего дня. 1 мая 1886 года социалистические, коммунистические и анархические организации США и Канады устроили ряд митингов и демонстраций. При разгоне такой демонстрации в Чикаго 4 мая погибло шесть демонстрантов. В ходе последовавших за этим массовых выступлений протеста против жестоких действий полиции в результате взрыва бомбы последовавшей перестрелке было убито восемь полицейских и минимум четверо рабочих (по некоторым данным, до пятидесяти убитых и раненых[2]), несколько десятков человек получили ранения. По обвинению в организации взрыва четверо рабочих-анархистов были приговорены к повешению (впоследствии было доказано, что обвинение было ложным)[3]. Именно в память о казнённых Парижский конгресс II Интернационала (июль 1889) объявил 1 мая Днём солидарности рабочих всего мира и предложил ежегодно отмечать его демонстрациями с социальными требованиями.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,22 @@
|
|||
What is Unicode?
|
||||
|
||||
Unicode provides a unique number for every character,
|
||||
no matter what the platform,
|
||||
no matter what the program,
|
||||
no matter what the language.
|
||||
|
||||
Fundamentally, computers just deal with numbers. They store letters and other characters by assigning a number for each one. Before Unicode was invented, there were hundreds of different encoding systems for assigning these numbers. No single encoding could contain enough characters: for example, the European Union alone requires several different encodings to cover all its languages. Even for a single language like English no single encoding was adequate for all the letters, punctuation, and technical symbols in common use.
|
||||
|
||||
These encoding systems also conflict with one another. That is, two encodings can use the same number for two different characters, or use different numbers for the same character. Any given computer (especially servers) needs to support many different encodings; yet whenever data is passed between different encodings or platforms, that data always runs the risk of corruption.
|
||||
Unicode is changing all that!
|
||||
|
||||
Unicode provides a unique number for every character, no matter what the platform, no matter what the program, no matter what the language. The Unicode Standard has been adopted by such industry leaders as Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys and many others. Unicode is required by modern standards such as XML, Java, ECMAScript (JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML, etc., and is the official way to implement ISO/IEC 10646. It is supported in many operating systems, all modern browsers, and many other products. The emergence of the Unicode Standard, and the availability of tools supporting it, are among the most significant recent global software technology trends.
|
||||
|
||||
Incorporating Unicode into client-server or multi-tiered applications and websites offers significant cost savings over the use of legacy character sets. Unicode enables a single software product or a single website to be targeted across multiple platforms, languages and countries without re-engineering. It allows data to be transported through many different systems without corruption.
|
||||
About the Unicode Consortium
|
||||
|
||||
The Unicode Consortium is a non-profit organization founded to develop, extend and promote use of the Unicode Standard, which specifies the representation of text in modern software products and standards. The membership of the consortium represents a broad spectrum of corporations and organizations in the computer and information processing industry. The consortium is supported financially solely through membership dues. Membership in the Unicode Consortium is open to organizations and individuals anywhere in the world who support the Unicode Standard and wish to assist in its extension and implementation.
|
||||
|
||||
For more information, see the Glossary, Unicode Enabled Products, Technical Introduction and Useful Resources.
|
||||
|
||||
€ ‚ ƒ „ … † ‡ Š
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,3 @@
|
|||
Η Λαϊκή ή Δημώδης Λατινική (λατ. sermo vulgaris) είναι ένας όρος-ομπρέλα, ο οποίος καλύπτει τις διαλέκτους τής λατινικής γλώσσας που ομιλούνταν κυρίως στις δυτικές επαρχίες τής Ρωμαϊκής Αυτοκρατορίας, μέχρις ότου αυτές οι διάλεκτοι, αποκλίνοντας ακόμη περισσότερο, εξελίχθηκαν στις πρώιμες ρομανικές γλώσσες κατά τον 9ο αιώνα.
|
||||
Η ομιλουμένη Λατινική διέφερε από τη λογοτεχνική κλασική Λατινική στην προφορά, το λεξιλόγιο και τη γραμματική. Κάποια χαρακτηριστικά της δημώδους Λατινικής δεν εμφανίστηκαν παρά στην ύστερη Αυτοκρατορία. Άλλα χαρακτηριστικά της υπήρχαν πιθανόν στην ομιλουμένη Λατινική, τουλάχιστον στις πρωτογενείς μορφές τους, πολύ νωρίτερα. Οι περισσότεροι ορισμοί τής δημώδους Λατινικής την παρουσιάζουν ως προφορική παρά ως γραπτή γλώσσα, επειδή οι μαρτυρίες οδηγούν στο συμπέρασμα ότι η ομιλουμένη Λατινική διασπάστηκε σε αποκλίνουσες διαλέκτους αυτή την περίοδο. Επειδή κανείς τότε δεν μετέγραψε φωνητικά την καθημερινή ομιλία των Λατίνων, οι μελετητές τής λαϊκής Λατινικής πρέπει να χρησιμοποιούν έμμεσες μεθόδους.
|
||||
€ ‚ ƒ „ … † ‡
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,4 @@
|
|||
Leylek (Ciconia ciconia), leylekgiller (Ciconiidae) familyasından büyük ve uzun bacaklı bir kuş türü. Siyah kanat uçuş tüylerinin dışında tamamen beyazdır, gagası ve bacakları erişkinlerde kırmızı, yavrularda ise siyahtır. Cüssesi biraz farklı olan iki alttürü ise Avrupa'da (kuzeyde Finlandiya'ya kadar), kuzeybatı Afrika'da ve güneybatı Asya'da (doğuda Kazakistan'ın güneyine kadar) bulunur. Leylekler uzun mesafelere göç ederler. Çoğunlukla tropikal Sahraaltı Afrika'dan Güney Afrika'nın güneyine ve hatta Hindistan altkıtasının güneyine kadar olan bölgede kışı geçirirler. Avrupa'dan Afrika'ya göç ederken Akdeniz üzerinden değil, doğuda Levant üzerinden, batıda da Cebelitarık Boğazı'ndan geçerler. Bunun nedeni uçmak için gereksinim duydukları hava termallerinin deniz üzerinde oluşmamasıdır. Yerde yürürken durmadan, yavaşça hareket ederler. Leylekgiller ailesinin diğer üyeleri gibi boynu tamamen gerilmiş şekilde uçarlar.
|
||||
Etçil olan leylek, böcekler, balık, amfibiler, sürüngenler, küçük memeliler ve küçük kuşlar gibi çok geniş bir yelpazede beslenir. Besinlerinin çoğunu yerden, kısa bitki örtüsü içinden ve sığ sulardan toplar. Tekeşli olarak ürerler ancak yaşam boyunca sürecek bir çift bağı kurmazlar. Hem erkeği hem de dişisi, çubuklardan oluşan ve birkaç yıl kullanılabilen büyük bir yuva yapar. Dişi leylek her yıl bir kereliğine olmak üzere dört yumurta yumurtlar ve yavrular 33-34 gün sonra aynı anda olmamak üzere yumurtadan çıkar. Çifti oluşturan kuşların ikisi de kuluçkaya yatar ve birlikte yavruları beslerler. Yavrular yumurtadan çıktıktan 58-64 gün sonra yuvadan ayrılır ve 7 ila 20 gün daha ebeveynler tarafından beslenir.
|
||||
Leylek, Dünya Doğa ve Doğal Kaynakları Koruma Birliği (IUCN) tarafından asgari endişe altındaki türler arasında sınıflandırılmıştır. Orta Çağ boyunca ormanların azalması leyleklerin yararına olmuştur ancak tarım pratiklerinin değişmesi ve sanayileşme 19. yüzyılda ve 20. yüzyılın başlarında Avrupa'nın bazı bölgelerinde popülasyonlarının azalmasına ve hatta yok olmasına neden olmuştur. Avrupa çapındaki koruma programlarının sonucunda leyleklerin tekrar Hollanda, Belçika, İsviçre ve İsveç'te üremeleri sağlanmıştır. Doğal düşmanlarının sayısı azdır ancak çeşitli parazitler taşıyabilir. Dikkat çekici bir tür olan leylek tarih boyunca bulunduğu bölgelerde çeşitli söylencelere konu olmuştur. Bunların en bilineni, bebeklerin leylekler tarafından getirildiği söylencesidir.
|
||||
€ ‚ ƒ „ … † ‡ Š
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,32 @@
|
|||
מה זה יוניקוד (Unicode)?
|
||||
|
||||
יוניקוד מקצה מספר ייחודי לכל תו,
|
||||
לא משנה על איזו פלטפורמה,
|
||||
לא משנה באיזו תוכנית,
|
||||
ולא משנה באיזו שפה.
|
||||
|
||||
באופן בסיסי, מחשבים עוסקים רק במספרים. הם מאחסנים אותיות ותווים אחרים על-ידי הקצאת מספר לכל אחד מהם. בטרם הומצא היוניקוד, היו מאות מערכות קידוד שונות להקצאת המספרים הללו. אף לא אחת מהן יכלה להכיל כמות תווים מספקת. לדוגמא: רק לאיחוד האירופאי נדרשים כמה סוגי קידודים שונים על מנת לכסות את כל השפות המדוברות בו. יתירה מזאת אף לשפה בודדת, כמו אנגלית למשל, לא היה די במערכת קידוד אחת בעבור כל האותיות, סימני הפיסוק והסמלים הטכניים שבשימוש שוטף.
|
||||
|
||||
מערכות קידוד אלו אף סותרות זו את זו. כלומר, שני קידודים יכולים להשתמש באותו מספר לשני תוים נבדלים, או להשתמש במספרים שונים לאותו תו. על כל מחשב (ובמיוחד שרתים) לתמוך במספר רב של מערכות קידוד שונות; אולם כל אימת שנתונים עוברים בין מערכות קידוד או פלטפורמות שונות קיים הסיכון שייפגמו.
|
||||
יוניקוד משנה את כל זה!
|
||||
|
||||
יוניקוד מקצה מספר ייחודי לכל תו, ללא תלות בפלטפורמה, בתוכנית, או בשפה. תקן היוניקוד אומץ על-ידי המובילים בתעשייה כמו Apple, HP, IBM, JustSystem, Microsoft, Oracle, SAP, Sun, Sybase, Unisys ורבים אחרים. יוניקוד נדרש על-ידי תקנים מודרניים כמו XML, Java, ECMAScript (JavaScript), LDAP, CORBA 3.0, WML וכדומה, ומהווה למעשה את היישום הרשמי של תקן ISO/IEC 10646. הוא נתמך על ידי מערכות הפעלה רבות, כל הדפדפנים החדישים, ומוצרים רבים אחרים. הופעת תקן היוניקוד וזמינות הכלים התומכים בו נמנות עם המגמות הכלל-עולמיות החשובות ביותר, אשר מסתמנות לאחרונה בטכנולוגיית התוכנה.
|
||||
|
||||
שילוב יוניקוד ביישומי שרת-לקוח או ביישומים רבי-שכבות ובאתרי אינטרנט מאפשר חיסכון ניכר בעלויות לעומת השימוש בסדרות התווים המסורתיות. הודות ליוניקוד, מוצר תוכנה אחד או אתר יחיד ברשת יכול להרחיב את יעדיו למגוון פלטפורמות, ארצות ושפות ללא צורך בשינויים מרחיקים. יוניקוד מאפשר מעבר נתונים דרך מערכות רבות ושונות מבלי שייפגמו.
|
||||
פרטים אודות הקונסורציום של יוניקוד (Unicode Consortium)
|
||||
|
||||
הקונסורציום של יוניקוד הוא ארגון ללא מטרת רווח שנוסד כדי לפתח, להרחיב ולקדם את השימוש בתקן יוניקוד, אשר מגדיר את ייצוג הטקסט במוצרי תוכנה ותקנים מודרניים. חברים בקונסורציום מגוון רחב של תאגידים וארגונים בתעשיית המחשבים ועיבוד המידע. הקונסורציום ממומן על-ידי דמי-חבר בלבד. החברות בקונסורציום יוניקוד פתוחה לארגונים ולאנשים פרטיים, בכל רחבי העולם, אשר תומכים בתקן יוניקוד ומעוניינים לסייע בהתפתחותו והטמעתו.
|
||||
|
||||
למידע נוסף, ראה מילון מונחים, רשימה חלקית של מוצרים מותאמים ליוניקוד, מבוא טכני ו- חומרי עזר [קישורים באנגלית].
|
||||
ֻ
|
||||
|
||||
€ 130 ƒ
|
||||
132 … † ‡
|
||||
135
|
||||
|
||||
136 ‰
|
||||
2030
|
||||
137
|
||||
|
||||
138 ‹
|
||||
2039
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,8 @@
|
|||
قبل حرب 1948 كانت المنطقة جزءاً من الانتداب البريطاني على فلسطين. بقيت أراضي الضفة الغربية في أيادي الجيش الأردني بعد التوقيع على اتفاقيات الهدنة (اتفاقيات رودس) التي أنهت الحرب عام 1949 ورسمت الحدود الفاصلة بين الضفة الغربية والأراضي التي أقيمت عليها دولة إسرائيل. هذه الحدود (التي هي جزء من الخط الأخضر) ضمت إلى الضفة الغربية الجزء الشرقي لمدينة القدس، بما في ذلك البلدة القديمة، ما عدا جبل المشارف.
|
||||
تمت الوحدة بين الضفتين الشرقية (الأردنية) والغربية (الفلسطينية) بعد مؤتمر أريحا عام 1951م الذي طالب بالوحدة. ظلت هذه الوحدة قائمة مع الضفة الشرقية واعتبار أهالي الضفة الغربية مواطنيين أردنيين حتى عام 1988 عندما قرر الملك حسين الراحل فك الارتباط القانوني والإداري والمالي (قرار فك الارتباط) بناءا على طلب منظمة التحرير الفلسطينية ماعدا الأوقاف التي بقيت مرتبطة مع الحكومة الأردنية حتى اليوم من إشراف وتعيينات وصيانة للأوقاف المسيحية والإسلامية والتزامات مالية.
|
||||
في 5 حزيران 1967 احتلت إسرائيل أراضي الضفة الغربية (وأراضٍ أخرى) إبان حرب الأيام الستة (النكسة) ولا تزال الضفة خاضعة لأحكام اتفاقية جنيف الرابعة للأراضي المحتلة. على الرغم من ذلك قامت إسرائيل ببناء العديد من الـمستوطنات في الضفة. كما قامت إسرائيل بضم القدس الشرقية وضواحيها بشكل أحادي الجانب لم يعترف بشرعيتة المجتمع الدولي. تطلق الحكومة الإسرائيلية على المنطقة اسم "يهودا وشومرون" (أي "يهوذا والسامرة")، حيث تذكر بهذا الاسم في الوثائق الإسرائيلية الرسمية.
|
||||
في عام 1993 وقعت إسرائيل ومنظمة التحرير الفلسطينية اتفاقية أوسلو التي نصت على إقامة حكومة ذاتية فلسطينية تدير الحياة المدنية في الضفة الغربية وقطاع غزة لفترة انتقالية، على أن تستأنف المفاوضات في القضايا المتبقية، كالقدس واللاجئين. وبالفعل وفي عام 1994 أقيمت السلطة الوطنية الفلسطينية في بعض المدن والقرى الفلسطينية بالتدريج، ولكنها منذ انتفاضة الأقصى لا تستطيع القيام بواجباتها بشكل ناجح. لا يزال هناك مفاوضات بين الإسرائليين والفلسطينيين ولكنها كثيراً ما تتعثر بسبب إصرار إسرائيل على متابعة استيطانها في الضفة الغربية.
|
||||
|
||||
|
||||
الجدار الفاصل جرف الكثير من أراضي الضفة الغربية
|
||||
في أبريل 2002 شرعت الحكومة الإسرائيلية برئاسة أرييل شارون ببناء جدار فاصل بينها وبين الفلسطينيين داخل أراضي الضفة الغربية قالت أنه بهدف حماية إسرائيل من العمليات العسكرية الفلسطينية. لكنه اقتضم الكثير من الأراضي الفلسطينية وساهم في إحكام الحصار على الشعب الفلسطيني وإفقار اقتصاده الوطني بشكل شبه كامل. كما تم عزل مدن وبلدات بكاملها عن محيطها الفلسطيني.
|
||||
|
|
@ -0,0 +1,22 @@
|
|||
{
|
||||
"compilerOptions": {
|
||||
"forceConsistentCasingInFileNames": true,
|
||||
"outDir": "lib",
|
||||
"rootDir": "src",
|
||||
"allowJs": false,
|
||||
"allowSyntheticDefaultImports": true,
|
||||
"declaration": true,
|
||||
"diagnostics": true,
|
||||
"esModuleInterop": true,
|
||||
"extendedDiagnostics": false,
|
||||
"listEmittedFiles": true,
|
||||
"module": "commonjs",
|
||||
"removeComments": true,
|
||||
"sourceMap": true,
|
||||
"strict": true,
|
||||
"target": "ES2019",
|
||||
"noUnusedLocals": true,
|
||||
"noUnusedParameters": true
|
||||
},
|
||||
"exclude": ["node_modules", "**/*.spec.ts", "**/*.test.ts", "__mocks__", "lib"]
|
||||
}
|
||||
Loading…
Reference in New Issue